Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1906-01-01 · Heft 6 · p. Seite 694

(594 Die Todesstrafen der Bibel und der jud.-nachbiblischen Zeit. Setzung nicht zutrifft. Es drängt sich nämlich in dieser Vergleichung die schon im Talmud gestellte Frage auf, daß, wenn die Tötungsart wirklich dieselbe bei der Sühnkuh und einem Mörder ist, dieser mit dem Beile und vom Nacken hingerichtet werden müßte, wie die Kuh nach Sifre Deut. 207. Die in Klammern gesetzte Antwort des baby- Ionischen Amoräers ist eine ziemlich schwache. In der Mechiltha 83b lautet der Parallelbericht folgendermaßen: נקום ינקם, מיתה. אתה אומר מיתה או אינו אלא ממון. רבי נתן אומר נאמר כאן נקימה ונאמר להלן נקימה נוקמת נקם ברית, מה להלן חרב אף כאן חרב. רבי עקיבא אומר נאמר כאן נקימה ונאמר להלן נקום נקמת בני ישראל, מה להלן בחרב אף כאן בחרב. Zunächst erfahren wir hieraus, daß die biblische Begründung in der Baraitha des Talmuds für die Verwendung des Schwertes bei Hinrichtungen von R. Nathan stammt* 2), während R. Akiba eine andere giebt. Nun ׳ lautet dieselbe Baraitha in jer. Sanhedr. VII, 24b: נאמר כאן נקימה ונאמר להלן והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית, מה נקימה שנאמר להלן-בחרב, אף נקימה שנאמר כאן מיתה בחרב. יכל יטילנה מבין האגפיים, נאמר יאן ובערת הרע מקרבך ונאמר להלן ואתה תנער הדם הנקי מקרבך, הבעיה הבערה עריפה עריפה, מה הבערה שנאמר להלן מול העורף אף כאן. כול העורף, מה עריפה שנאמר להלן התזת הראש אף כאן התזת הראש. Der erste Teil stellt die Verwendung des Schwertes fest; der zweite befaßt sich wie die Baraitha in b. Sanh. 52b, mit der Stelle am Körper, die das Schwert zu treffen hat, und dann nach der Ermittlung des Halses mit der Art der Enthauptung, die durch völliges Abhauen des Kopfes zu erfolgen hat3). Aber auch diese Version der י) Die Nennung Akibas neben Nathan ist auffallend; sollte R. Jonathan gemeint sein? 2) Vgl. Mechiltha des R. Simon b. Jochai 125, 12. ׳ ’*/ Kürzer hat dieses Mechiltha 80a in teilweise verschiedener Ableitung: ... תלמוד לומר שופך דם־ האדם ונומר, עדיין אנו אומרים יקיז לו דם משני אברים וימות תלמוד לומר וערפו ־ שם את העגלה בנהל וגומר ואתה תבער וגומר, הקיש שופכי דמים לעגלה ערופה, מה עגלה ערופה בהתזת הראש אף כל שופבי דמים בהתזת הראש; hier wird bloß das Abschlagen des Kopfes, aber nicht auch der Hals als die Stelle der Tötung ermittelt.