Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1906-01-01 · Heft 6 · p. Seite 677

Die Todesstrafen der Bibel und der jüd.-nachbiblischen Zeit. 677 Lehrer über die Strafe der Zauberin bestimmt und keinerlei feste Überlieferung aus früherer Zeit die Richtung der Ableitungen vorgeschrieben hätte, ln Wahrheit aber ist das gerade Gegenteil richtig. Denn die Übereinstimmung dreier Lehrer in der Anwendung der Steinigung zeigt vielmehr, daß ihnen die Strafe selbst aus der Überlieferung feststand und nur die Begründung fehlte. Sie suchen diese in der Tat nicht dort, wo sie^sicherlich lag, im Strafrechte, sondern in der Deutung des Bibelwortes, die den einzelnen Schulen eigentümlich war; und da geht natürlich jeder seinen eigenen Weg. Daß einer der Lehrer auf Zauberei Enthauptung setzt, mag gleichfalls auf ältere Überlieferung zurückgehen, die sich nicht weiter feststellen läßt. In einem anderen Falle, wo Steinigung als Todesstrafe angegeben wird, ohne daß im biblischen Gesetze neben מות'ומת noch דמיהם בס stünde, machen wir dieselben Wahrnehmungen (Sifr$, Num. 116,37a): ,והזר הקרב יומת. רבי ישמעאל אומר נאמר• כאן יומת ונאמר להלן יומת מה יומת האמור להלן סקילה אף יומת האמור כאן סקילה. רבי יוחנן בן בורי אומר, נאמר כאן יומת ונאמר להלן יומת, מה "ומת האמור להלן בחנק אף יומת האמור כאן בחנק. Da wird der Nichtpriester, der sich dem Heiligtum nähert, mit dem Tode bedroht, den R. Ismael durch Steinigung, R. Jochanan b. Nuri durch Erdrosselung herbeigeführt wissen will1). Hieraus ist zu ersehen, daß den Lehrern die Strafe nicht feststand, die über den Laien zu verhängen ist, der sich dem Heiligtum nähert, wiewohl 1j ln b. Sanhedr.84a anders: תניא רבי ישמעאל אומר נאמר כאן והזר הקרב יומת, ונאמר להלן כל הקרב הקרב אל משכן ה׳ ימות, מה להלן בידי שמים אף כאן בידי שמים. רבי ער,יבא אומר, נאמר כאן והזר הר,רב יומת, ונאמר להלן והנביא ההוא או הולם החלום ההוא יומת, מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה’. רבי יוחנן בן נורי אומר מה להלן בחנק אף כאן בחנק. ln jalkut Num. 188 aus Sifre suta: והזר הקרב יומת מיתה בידי שמים. רבי עקיבא אומר אף מיתת בית דין שנאמר ונוקב שם ה׳ מות יומת. אמרו לו, לא מן השם הוא זה אלא משום שנאמר כל הקרב הקרב אל משכן ה* יומת. Abgesehen von den Schwierigkeiten, die der Wortlaut dem Verständnis darbietet, ist auf die Mischna Sanhedr. IX, 6 hinzuweisen, nach der R. Akiba ausdrücklich Erdrosselung vorschreibt; vgl. noch jei:. Sanh. IX, Ende und. N. Brüll in Graetz’ Jubelschrift 192.