Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1906-01-01 · Heft 5 · p. Seite 596

596 Beiträge zur Geschichte u. Literatur der gaonäischen Periode. 10 חג שבועות"1),.נשבע אני"נאלחים שפצה פיו נוכח אדוני ואמר; «אלהים שיבא לביתר ומדבך דעות גם על החבר אדוני מבורך, ועל הפרנס, רציתי לילך אחריו.להלעיט ולהבלימו ולא הניחוני חפרנם והקהל לאשת אדוני החבר 15 והחזיקו בי בכח מלצאת עליו, ועתה יחוש אדוני וימהר, ויצוה לגזור עליו.עד שיוציא גזילה זו מתחת ידו, ולא יצא מן איסבנדריא עד שיתן ציר נאמן שיגיע •אלי הזהובים שנים ומחצה שלימים שקולים, כמו שלויתי לו 20 וקנח בגדים. ואותו בגדים יחן לי■ או ... ישלם הזהובים, והמקום ישלח מלאכו עם אדוני והצליח ,דרכו בכל אשר ילך יעלה ■יצליח ונזכה לראותו שטח וטוב לב וימצא בני ביתו בשלוה ובשלום. IV. B r i ef an e i n en Gao n. Geißelstrafen und Bannsprüche waren die, Mittel, deren sich in gaonäischer Zeit die Behörden, zur Aufrechterhai־ tung der Ordnung, zur Bewachung der Mitglieder, zur gewissenhaften Erfüllung der Gesetze bedienten2). Zwisiig- *) Beides sind Flüche. Der Schreiber gibt sie aber nicht wortlieh, sondern euphemistisch wieder. Joseph sagte 1. du sollst nicht das Wochenfest lebend erreichen, dieser gibt es mit einem Wunsch und einer Bitte an Gott wieder. 2. Der Chaber soll s:in Haus nicht betreten, dafür: Gott gebe, daß der Herr in Friede in sein Haus einzieht. a) Für das schauerliche Verfahren beim Banne ist שערי צדק S. 75, Nr. 14 die Quelle (Graetz, Bd. V, S. 126. J. H. Weiß ־דור דוד ודורשיו י IV, S. 17, Note 1 und J. Müller: מפתח לתשובת הגאונים S. 89, Nr. 37). Graetz hat richtig erkannt, daß es drei Stufen des Bannes gab. Der Bann traf jeden einzelnen, der sich der Verord-! nüiig des Gerichtes widersetzte : מנדין מי שאינו שומע לב״ד (Müller, מפתח לח, חג׳ S. 237, Nr. 480). Die erste Stufe war die Geißelstrafe oder Stockhiebe, die Insignien des Gerichtshofes waren: Stock, Geißel, Posaunen und die heil. Schrift ב״ד צריך שיהיה לו מדמן במושב (J. Müller, a. a. O. 237, Nr. 489).ב*ת דין מקל ורצועה ושופרות וס״ת. Ja wir finden sogar eine Verordnung über die Beschaffenheit der