Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1906-01-01 · Heft 5 · p. Seite 586

586 Der Sifre sutta nach den! Jalkut und anderen Quellen. וארבע מאות בשקל הקדש יכול בזמן שהוא שוקלן כוילן כאחת היו יתירים ובזמן שהוא שוקלן אחת אחת היו חסרים אמ׳ כל כסף הכלים אלפים וארבע .(1 2 3מאות בשקל הקדש בין שוקלן בולן כאחת בין שוקלן אחד אחד (4אין2) לי אלא *בסף שיהיו שוין8) בהמה גסה מניין אם שחורות אם לבנות לבנות ת״ל כל הבקר לעולה5) אין לי אלא מדת בהמה גסה מדת בהמה דקה מנין ת״ל עתודים6 7) ששים בבשים בני שנה ששים. °זאת חנוכת המזבח אחרי המשח אותו זה הוא שאמרנו ביום הטשח אותו למעלה. גז׳ פט,) כתוב אחד אומר ובבא משה וכתוב אחד אומר ולא יכול משה (שמות מ׳ ל״ה) כיצד יתקיימו שני כתובים הללו אלא בזמן ששכינה (8מגעת לארץז) אומר ולא יכול משה מפני המחבלים שנתן רשות לחבל .(9ובזמן ששכינה מסתלקת אמר ובבא משה כיון שהיה נכנם היה מדבר עמו שלש מדות היו בו ביד משה מה שלא היה ביד בלעם משה היה מדבר עומד שנא׳ ואתה פה עמוד עמדי (דברים ה׳ כ״ח) משה היה מדבר פה אל פה שנא׳ פה אל פה אדבר בו(במדבר י״ב ח׳) משה היה מדבר פנים אל פנים שנא׳ ודבר ה׳ אל משה -פנים אל פנים(שמות ל״ג י״א) בלעם היה מדבר עמו נופל שנא׳ נופל וגלוי עינים (במדכד כ״ד ד׳) בלעם היה יודע מה הקב״ה עתיד לדבר עמו שנא׳ ויודע דעת עליון(שם ט״ס משלו משל לטבהו של מלך שהו יודע מה המלך מקריב על שלהנו כך היה בלעם יודע מה הקב״ה עתיד לדבר עמו בלעם היה מדבר עמו בכל שעה שירצה שנא׳ מחזה שדי,יחזה <שם) ר׳ שמעון אומר אף משה דרה מדבר עמו בכל שעה שירצה שנא׳ ובבא משה אל אהל מועד כיון שהיה רוצה היה נכנם והוא מדבר עמו ר׳ אלעזר10) כנו ג) Mg. R. 14, 14. Vgl. Sifre 54. Raschi und Ramban z. St. 2) Mg. כל כסף הכלים אלפים וארבע מארת בשקל הקדש אין. 3) Mg. מדת הכלים מדת. 4) Mg. ad. שחורות. 6) Mg. ad. שנים עשר פרים. 6) Mg. אילים ששים עתודים. 7) Mg. לחוץ. 8) Mg. מפני שניתנה דשות למחבלים לחבל. 9) Vgl. Sifre 58. — Den folgenden Absatz bis ר״א בנו של-ריה״ג habe ich aus Jalkut Nr. 714, wo er, wie bereits S. R. bemerkt, offenbar an unrichtiger Stelle steht, hierher versetzt. In R. 14, 20, der Text v. ג, מד, וכוי korrekter. Mg. hat den Abs. שלש מדות וכד nichts sondern nur den Ausspruch R. S.'s. 10) Mg. ר׳ אליעזר. Vgl. zum ganzen R. 14, 19. — Nachträglich sei zu S. 81. A. 1 bemerkt, daß der Text vielleicht doch am ein-