Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1906-01-01 · Heft 4 · p. Seite 419

Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. 419 והניף אותם הכהן תנופה תנופה אחת ולא שתים* 1) לפני ה׳ שתהא תנופת לפנים מן ׳המניף2) "על חזה התנופה ועל שוק התרומה אף איל נזיר היה בכלל שלמים יצא מכלל שלמים לטענו בזרוע בשילה יבול שנא לפשרו בחזה ושוק אם׳ על חזה התנופה ועל שוק התיוטה הא ידעתי שלא בא לפטרו מן החזה ושוק ולמה בא לטענו זרוע בשילה3) ואחר ישתה הנזיר יין. אחר כל המעשים הללו ומניין אף לאחר מעשה יחידי ת״ל אחר ואחי משיזרק עליו אחד מן הרמים הותר אע׳פ שלא נתן על כפיו ולא הניף ולא גלח4), (י׳ כ״א) זאת תורת הנזיר תורה אחת לכל הנזירות שיביא קרבן שהרי תנהוג5) בשילה ובבית עולמים6) יכול אף בבמה7) ת״ל זאת> אשר ידור קרבנו זה האימר הרי עלי נזירות שיביא שלש בהמות ויקום. על8) נזרו הרי9) כקרבן לומר כדרך שמועלין בקרבן כן מועלין בשער10). setzen, welche Worte etwas neues enthalten, das erklärt werden muß. Es handelt sich vielleicht um ונתן על כפי הנזיר, und es wird in Erwägung gezogen, ob nicht der Nasir allein die Schwingung vorgenommen hat, was ausgeschlossen ist durch והניף אותם הכהן. Ebenso wird die entgegengesetzte Möglichkeit ausgeschlossen, daß der Nasir gar nicht beteiligt war, sondern gleich nachdem der Priester ihm die Stücke auf die Hände gelegt hatte, diese wiederum zurückreichte כשמניח כה] מושיט לכה]. Vgl. Mech. d'Milluim Zaw Par. I, 28. 1J Mg. ad. הא כיצד מוליך ומביא ומעלה ומוריד. Zu תנופה אחת, vgl. Sifra Zaw, Per. 16, 2, Men ach ot 93 b. 2) Mg. ad. היכן היה מניף במזרח, vgl. Sifre 37, Sifra a. a. o. Halacha 3. 3) Vgl. Sifre 37. 4) Nasir 46 a. Vgl. Ras chi Erach. 21a s. v. משלשתן, der unsere Stelle aus ספרי דבי רב citirt, wo sie sich aber nicht findet. Der Schluß erinnert an Maimuni VIII, 5. 5) Mg. טהרה ותנהוג. Mit לכל הנזירות ist vielleicht gemeint נזירות מרובה und מועטת oder אחד נזיר ימים יאחד נזיר עולם, ganz, so wie Sifre 32 dies aus זאת תורת הנזיר ביום מלאת deutet. Vgl. Sifre 38. י) Sebachim 117a, Temura 14b, Jer. Megilla 72c. 8) Mg. R. קרבנו על. 9) Mg. ad. נזרו. 10) Mg. ad. ר׳ אלעזר בי ר׳ שמעון אומר אין מועלין בשער. Von מעילה im eigentlichen Sinne, ist uns keine Stelle bekannt; ist aber bloß אסור הנאה gemeint, dann steht die Ansicht d. REbS. ganz vereinzelt da, vgl. Kidduschin M. II, 9, Aboda sara V, 12, Temura VII, 3, Jer. zur St. Ab. s. Babli z. St. Kidd. u. Tem. 27*