Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1906-01-01 · Heft 2 · p. Seite 181

Der Sifre Sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. 181 תשתה האשד.* 1) ומנין אף האשה2 * *) בנשיאת עון אמרת והאשה ההיא ,(8תשא את עונה °רבי יהודה אומ׳ הרי ששתת ונמצאת טמאה אין בעלה חושש שמא נסתרה פעם אחרת ונטמאה ולא היה יודע .בה שנ׳ ונקה האיש מעון*). (,5ר׳ חלפתא5 *) איטר הרי אשה ששתתה מים והיו בידיה זכיות ותלו7) לשעה מניין שסופן לבדקה לאחר זמן שנ,8) .והאשה ההיא תשא וגד רבי שמעון אומר חלול השם היה בדבר שאילו לא היו המים בודקין אולזה על אתר כיון שהיא יורדת מן המקום9) היתה אומרת לחברותיה אל תמנעו מלחטוא כבר שתיתי לא פגעו בי המים דומה שאין בהן צורך .(10לכך נאמר והאשה ההיא תשא את עונה מיד {14<וי א׳) לפי81) שנאמר קדוש יהיה12) יגדל18) בקדושה אל יעבור בתער ובמספרים אל יתלש ואל יטרוט ואל יחוף באדמה ואל יתן סמנין בעשה ומנין בלא תעשה אמרת תער לא יעבור על ראשו אין במשמע אלא התער בליית אמרת15) וידבר ה׳ אל משה לאמר16) ריבה17) אבל אומר אני מה התער שהוא בעבירת18) שער בכלי19) מה בין תער למספרים שהתער מכלה ומספרים20) משיירות דבר אל בני ישרי ריבה התולש והמורט ואמרת!) R. 9, 27 ad. אבל לאחר שמשקה ונקה האיש מעון, 2) Mg. ad. תהא. 3) Dieser Passus welcher in R. fehlt, ist schwierig, denn die Deutung von ונקה האיש setzt voraus נמצאת טהורה, was soll in diesem Falle bedeuten אף האשד, בנשיאת ערן. Man müßte also erklären ומניין אף האשה בנשיאת עון im entgegengesetzten Falle אם־ נמצאת טמאה: 4) Nur Mg. ה) Mg. ר׳ חלפי. 6) M. .מצוות י) Mg. יתלו לה. , ö) Mg. אמ׳. 9; Mg. המקדש. 10) Mg. d. vgl. M. Sota III, 5. ״) Mg. לפה. 12) Mg. ad. גדל פרע .שער ראשו. 13) Mg. יגדיל. 1ף Mg. יעביר. J5) Mg. כשאמר. 16) Mg. d. 17) Mg. ad. הכל. 18) Mg. .בהעברת 9ב) Mg. וכלי אף אני ארבה את המספרים שהן בהעברת שער וכלי» 2נ) Mg. והמספרים.