Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1906-01-01 · Heft 2 · p. Seite 180

180 Der Sifre Sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. לכותי ולחלל לרבות כל הפסולי; שישתו ר׳ אלעזר ברבי שמעון אומר אין משקין את הפסולות1). (ה׳ ל׳) °או איש2) אשר תעבור לרבות כהן והסריס שיקנו3) והיה בדין שלא יקנא כהן והלא אומי וכי דין הוא ומה אם שבויה שאינה אסורה איסור שעה' לישראל הרי ־היא אסורה איסור עולם לכהן הדיוט שוטה שהיא אסורה איסיר שעה לישראל אינו דין שתהא אסורה איסור עולם לכהן ת״ל איש או איש לרבות כהן והסריס. והעמיד את האשה לפני ה׳ לרבות אשת כהן ואשת סריס שהן שותות4) ועשה לה הכהן יכול בל האמור בענין ומניין אע״פ שלא עשה לה אלא השביעה והשקה והקטיר קומץ׳ מנחתה דיו ת״ל ועשה לה הכהן5). גה׳ לי) ונקה האיש מעון מגיד6) שהוא בנשיאת עון . עד שלא ג) M. Sota IV, 2. Die Deduktion im Jer. 18 d leitet es ab von ונקתה ונזרעה זרע זרע כשר ולא זרע פסול. Vgl. 19 c. ף R. 9, 27, איש או איש. Der קיו fehlt in R. 3) m. Sota IV, 5. 4) Dieser Passus findet sich nur in R. vgl. Sifre 13. Warum אשת כהן eine Ausnahme bilden könnte, ist in unserer Stelle gesagt. Auf die Frage, warum in der Mischna besonders hervorgehoben wird אשת כהן שותה ומותרת לבעלה gibt Jer. 19 d zwei Antworten, man könnte denken הזבות תולה, zweitens: הואיל ואין המים בודקין באנוסה. וזו אנוסה היא. Die zweite Antwort ist notwendig nach der Ansicht הזכות תולה ונכרת♦ Babli 26 a verbindet beide Antworten. Die zweite Antwort macht jedoch die erste überflüssig. Was die Erklärung R. Ham־ nunaJs ,במתנוונד betrifft, so wird der Sinn klar durch Jer. Sota 19 p, wo im Namen R. Hamnuna’s mitgeteilt wird המתנוונה מותרת לביתה• Auf die Frage also, wie die Mischna nach der Ansicht הזכות תולה ונכרת zu erklären sei, wurde erwidert כדדי המנונא דאמר מתנוונה מותרת לביתה♦ Man hätte also meinen können, bei אשת כהן sei zu befürchten הזכות תלה♦ Warum übrigens gerade bei אשת כהן zu befürchten wäre הזכות תלה לה, ist nicht deutlich im Jer. angegeben. 5) R. 9, 27 das Gegenteil ועשה לה את כל התורה הזאת כל האמור בפרשה ללמדך שדבר אחד מעכב. Aus welchem Worte Mg. das Entgegengesetzte folgern will, ist nicht klar, vgl. Jer. Sota 18 a אית תניי תני בין תניין בין שבועות מעכבין אית תניי תני שבועות מעכבות תניין אינן מעכבין הוון בעיי מימר מן דמר בין תניין וכר אית ליה חוקה תורה מעכב ופו־ עוד הוא אית ליה אלא שאינן על סדר/ Ob alles unerläßlich sei, ist dort nicht deutlich gesagt. ף Mg. ־ ♦מלמד