Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1905-01-01 · Heft 6 · p. Seite 709

Die slavisclien Glossen bei Isaak ben Mose Or Sarua. 709 1. או־שג. oschg., oschag — Feuerherd. OS. S. II, S. 152 b: .אשה לא תכנם לדיר העצים ליטול מהן עץ לעשות אוד לתנור שקורין בלשון כנען א ו ש נ־. Das Wort אושג bedeutet »Feuerherd« nur im russischen (ouanb otschag), während das böhmische ozeh und polnische ozog, ozeg »Ofengabel«, Ofenkrücke bedeuten. 2. א'ש:פ.?י — ischnapeni, isnapeni. OS. III, S. 48 a (Baba Mezia): ודר לא תעשו עול במשפט במדד. במשקל ובמשורה (ב״מ דף ם״א ע״ב) ..... ובמשורה שלא ירתיח בלע״ז אי שנפנ-י כלשון כנע ן (escume, ecutne)מדת הלח היא אשקומא שממלא המדה כשמוציא היין לאחר זמן נמצאת חפירה"". Dieses Wort אישנפני ischnapeni stammt her von der Wurzel 1פני) p e n i, pena, jedoch ist uns die Form אישנפני nicht klar. 3. אשקרובדא ischkrowda, iskrowda — Pfanne. Böhm, skrawad. Slav. skowrada. Russ. ckobopo׳j;a (s k o w o r o d a). OS. IV, S. 76 a: •״..... וכלי ברזל שכופין על גבי הלחם לאפות שקורין אשקודרא (?) ובלשון כנען אשקרובדא".. 4. ביילמו b&lmo — Staar im Auge. B. b e 1 m o, P. bielmo, Russ. 6 41 jibm 0 (beljmo). OS. III, 71b (Baba Mezia): «מאי הבריקה הכא תרגימו <ב״מ בלע״ז היוצאה בשחור העין (maille) דף ע׳ח ע׳ב) נהוריתא. מיילא ובלשון כנען בייל מ ד. 5. בילהא bilha — Floh. B. b I e c h a, P. p c h 1 a, R. 6 za 0 x a (b I o c h a). 1) OS. II, S. 15a: .פרעוש מה שקורין בלשון כנען בילחא וכוי . . .״ (puce) ובלע״ז פוצא 2) OS. II, S. 15 a: ״וכבר היה מפרש הרי יוסף דאורלינוש זצ״ל והושיב.- . (puce) דכינח היינו שקורין ב י ל ח א ובלע״ז פוצא לו ר״ת זצ״ל בדבר זה אסרת את המותר והתרת את האסור דע״כ כנים ״.(pedule) (8דקרא היינו אותם לבנים שקורין ויש2 3) ובלע״ז פדולא 1J Vgl. nachfolgendes פיני. 3) Vgl. nachfolgend. 3) Im Or Sarua steht פדולא statt פדולא* Vgl. Prof. A. Berliner