Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1905-01-01 · Heft 6 · p. Seite 654

654 Zwei alte Abothkommentare. Werk mit seinem hebräischen Titel genannt wird, beweist, dass das Zitat nicht dem arabischen Original entnommen ist. Die zitierte Stelle findet sich im X. Abschnitte der »Herzenspflichten« (Kap. VI). Es ist die Erzählung von dem Einsiedler in der Wüste, der auf die Frage eines Frommen, ob er sich nicht vor den wilden Tieren fürchte, antwortet, er würde sich dessen schämen, zu zeigen, dass er ausser Gott irgend ein Wesen fürchte. Das Zitat ist eine ausschmückende arabische Paraphrase der hebräischen Übersetzung und weicht vom Originale infolgedessen stark ab; übrigens ist in der Paraphrase gerade das Charakteristische in der Antwort des Einsiedlers nicht enthalten1). — Sonstige Zitate in unserem Abothkommentar nennen bloss im allgemeinen *die Weisen«, »unsere Weisen« etc. als Urheber des zitierten Satzes. Eine witzige Antithese zu Prov. 10, 19 ist mit den Worten eingeleitet (zu 1, 16, 14 a): כמא קאלו סאדאתנא2) עא״ס; sie lautet: ברוב דברים לא יחדל פשע ו[ב]חסחץ דברים לא יחדל שפע. Dann die Nutzanwendung: Betrachte, Mensch, welch ein Unterschied ist zwischen פשע und שפע! — Ein anderes hebräisches Zitat, mit וקאלו רבותינו ע״ה eingeleitet (zu II, 5, 29 a) lautet: סודך אסירך ואם תכלהו אתה אסירו. Ohne Einführung wird zu 11, 15 (36a) der Satz zitiert: פרי המהירות חרטה. — A r a b i s c h e Zitate. Die Weisen sagten j Zwei werden nicht satt, wer Wissen 1) Das Original der Stelle lautet (in der Pariser Handschrift 185 a): במא וצף בעץ אלצאלחין אנה ונד בעץ אלכאיפין ללה ראקד סי מפאזה מן אלארץ פקאל לד. אליס תבאף אלאסד פי רקאדך פי מתל הדא אלמכאן קאל לה אנא לאסתחי מן רבי אן יראני אני אבאף סואד,. Bei David Maimuni ist dafür folgendes zu lesen: ען דגר באן ראכב דאבתד. פאנקטע מן אלקפאלה ופאר פי אלבר התא קיב מן גבל פוגד דגול עאבד גאלם פי ומט אלבר אלתיה וחדהו במופרדהי לא ענדה פריק ולא אניס ולא נליס ולא שי ידאפע בהי ען נפסהי. פקאל להויאשיך אנתקאעד פריד והיד פי האדא אלתיה אלמקפר הל מא תכשא אן יברג עליך סבע או צבע יפתרמך או יקתלך פקאל ל הו אלעאבד אנא לא אבאף מן גיד רבי אללה תע. 2) רבותינו.