Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1905-01-01 · Heft 6 · p. Seite 649

Zwei alte Abothkommentare. 649 Spekulation, welche zur Bekräftigung des mohammedanischen Glaubens Beweise bringen und die die Mohammedaner M. nennen»1). AlsSpecimen der a IlegorischenBibelexegese Joseph Ibn Aknins sei die Deutung von Lev. 25, 16 zitiert, Dieser Vers enthält nach ihm die Andeutung2), dass Gott dem Menschen nach der »Anzahl der Jahreserträge«, das sind die in dieser Welt geübten guten Handlungen, seinen Lohn in der kommenden Welt gibt (zu II, 8, 39 a). — Ferner die allegorische Erklärung von Lev. 19, 36 3) (zu 11, 16, 84 b). Über eine zweifelhafte Vokabel in Aboth di R. Nathan erhalten wir neuen Aufschluss in der Erläuterung zu II, 11 (40 b). Hier wird nämlich die Stelle aus Ab. di R. N. c. XIV zitiert, in der Jochanan b. Sakkai einen seiner Schüler charakterisiert. In Ab. di R. N. lautet die Stelle: ולשמעון בן נתנאל קרא לו גרועה במדבר שמחזקת כעדר!, Unser Autor aber las das von J. b. S. angewendete Wort mit ב statt mit ד, er sagt: את ר׳ שמעון בן נתנאל באבות דר׳ (d. h. ומה שאשר (’שאשר נתן בגבועה הכין פי,"־ש*, Die nun folgende Erklärung scheint durch den Abschreiber entstellt zu sein. Sie lautet: הקישו אל נבועה שבמדבר מקום אשבדרן שיל מקום הגבוע שבאותו מדני אליו יורד־ת ושם נקוות והוא מהזיק כל אותן חמימות ואינם יוצאות ממנו והיא מלשון ולחשוף מים מנבא, ונבואה ונבועה אחת היא כי אותיות א׳ה׳ה׳ע׳ מתהלסית אחת באחת. Statt שכל מקום הנגוע muss gelesen werden: שכל מימות הנובעות; dann wird der Sinn klar: נגועה bed. eine muldenartige Vertiefung, wohin alle Wässer sich vereinigen; das Wort ist mit נבא (jes. 30, 14) verwandt. ובזה העני! טעו בעלי ההגיון מביאי הראיות לחוק דת ישמעאלים (ו ,וקורין להן הישמעאלים אלמתכלמו .ורמז בזה הפסוק ף ועל חמשת חלקי זאת החכמה רמז לגו הכתוב (•■. Es ist von der “מלאכת השי die Rede. Vgl. Joseph Ibn Aknins Ausführung in dem voii Giidemann edierten und übersetzten Kapitel der »Heilung der Seelen- (Das jiid. Unterrichtswesen l, 80 f.).