Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1905-01-01 · Heft 6 · p. Seite 643

Zwei alte Abothkommenfare. 643 Von seinen eigenen Schriften zitiert der Verfasser im Abothkommenfare: 1. Das Buch der »Gesetze und V orschriften«. Zu I, 14 (19a): וכבר פירשנו זה העדן פרוש מבואר היטב בהילנות תשובה בהלכות שחיברנו שקרינו שמם חוקים ומשפטים; zu II, 16 (62b): בחיבורנו הנקרא חוקים ומשפטים; zu V, 16 (71 a): וכבר ביארנו בחיבורנו הגדול הנודע במשפטים וחוקים ההפרש שבין נבואת משה רבעו ע״ה ושאר נבואות הנביאים; zu V, 21 (179 b): בחיבורנו הגדול הנודע בהוקים (1ומשפטים, Aus dem ersten dieser Zitate ist ersichtlich, dass Joseph Ibn Aknin, wenn er in der »Heilung der Seelen« auf eine seiner Schriften mit der Anführung פי אלהלכות (»in den Halachoth«) hinweist, damit nicht ein so betiteltes besonderes Werk meint, sondern dies nur eine allgemeine Bezeichnung des פי הקים ומשפטים ist. Bei Steinschneider (Ersch u. Gruber S. 49; Die arabische Literatur der Juden, S. 230) ist also die Nummer 1 der Werke Joseph Ibn Aknins zu streichen. Auch die Angabe Steinschneiders am letzteren Orte,, dass die arabische Sprache bei den הלכות und dem סי הקים ומשפטים »nicht ganz sicher ist«, muss dahin berichtigt werden, dass das mit diesen beiden Namen angeführte Werk ohne Zweifel hebräisch war; sonst hätte ja der Verfasser den arabischen Namen angeführt. 3. Das Buch von der »Heilung der Seelen«. Zu II. 14 (55b) führt er es mit seinem arabischen Titel und Beifügung der hebräischen Übersetzung desselben an: הנפשות (sic) והתם בחיבורנו טב אל נפוס ובלשון הקדש שמו רפואות פירשנו למה תלה הנבואה באלישע והחכמה במשה ולא תלה שניהם במשה (in Beziehung auf den Ausspruch Simon b. Lakischs in Pesachim 66a). — Zu II, 15 (60a): בחבורנו הנקרא טב אל נפוס. — Zu II, 16 (80 a): (sic) בספר רפואת הנפש. 3. Der Kommentar zum Hohenlied e. Zu UI, 22 (107 b): וככר פירשנו בסי׳ שיר השירים ובחבורנו הנקרא רפואת הנפשות ומחיה הלבבות, In diesem Zitat ist das Buch der . נודע ב ist ein Arabisrmis (. . מערוף ב). 41*