Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1905-01-01 · Heft 5 · p. Seite 622

622 Besprechungen. M. V. 8 und 9: כל י״ ד שנה; ferner כל אותן י״ ד שנים. Ebenso b. Kidd. 37a s. v. ללמדך, wo •es heisst דאף בבמת גלגל שהיה .4. .שם מזבח כל י ״ד שנה שכבשו וחלקו; ferner ibid. s. v. והרי שבת, wo wieder zu lesen ist ומשתבואו לארק . . 4 כל י״ ד שנה שלא הוקבע משכן שילה והיו שוכנים בגלגל טרודים במלחמה. Hier ist klar ersichtlich, dass der Kampf nicht sieben, sondern vierzehn Jahre gedauert hat. Auf Seite 3, 4. Z. v. u., meint der Verfasser, dass »bei allen Kultusangelegenheiten .... ein unmündiger nicht als Person, als איש, in Rechnung gezogen werden kann, z. B. bei der Zahl von 10 Männern zur Abhaltung des öffentlichen Gottesdienstes, oder bei der Zahl von dreien bei dem gemeinsamen Tischgebete (ברכת הזימון). Dieses einfach als unbestrittenes m o s.-t alm. Gesetz zu referieren ist unserer Ansicht nach ein wenig gewagt, weil die Ansichten darüber je nach der Auffassung der Talmudstelle Berachoth 48 a von einander differieren. So entschieden Alfassi und der Gaon, dass man beim gemeinschaftlichen Tischgebete einen Unmündigen wohl mitzählen darf. Die Worte daselbst lauten ואכן לא מבירא ל| הכי דכיון דקרו לי׳ קטן אפי׳ בן עשר ובן תשע כשהוא יודע למי מברכין מזמני! עליו והכין חזינן לגאון. Und R. Tarn in den Tossaphot zu Ber. 48 a. sub. v. ולית הלכתא ist sogar der Ansicht, dass auch לתפלה ein Unmündiger die Zahl der Zehn ergänzen dürfe und auch Nachmanides ist derselben Ansicht, wie aus Milchamoth z. St. ersichtlich ist; denn dort heisst es ההיא ביודע למי מברכין שמזמנין עליו בשלשה ואצ״ל בעשרה וכשם שמצטרף לאלי כולן כך מצטרף לעבור לפני התיבה ולפרוס על שמע. Ebenso heisst es in Jerusch. Bei11 .־b. קטן וס״ת עושי] אותו סניף. Bei R. Ascher ist dafür עושק אותן סניפין zu sehen. In den Milchamoth ist aber auch ersichtlich, dass R. Judan (Jer. z. St.) diese Worte nicht richtig aufgefasst hat. Er meinte nämlich, der Sinn der Worte sei, dass קטן וס״ת zwei fehlende Personen ersetzen dürfen, wenn die nötige Zahl 10 fehlt. Das wollte R. Judan nicht gelten lassen und korrigierte die Stelle in כיני מתניתא קטן לספר תורה עושין אותו סניף und, wie R. Ascher erklärt, או שמא רוצה לומר קריאת התורה שעולה למנין שבעה. Die Worte או שמא sind allerdings auffallend, aber da bemerkt eben schon Lipmann Heller im מעדני ירט zur Stelle s. lit. וניל הודאי הכי הוי פירושא הירושלמי(עצמסההא אתמר עלה כיני מתניתן:פ קטן לס״ת.... Indessen ist diese Korrektur ganz unnötig, denn קטן וס״ת bedeutet nicht ein »Unmündiger und ein ס״ת,« sondern »oder ein ס״ת.« Das ו hat nicht konjunktive, sondern distinktive Bedeutung. Ja noch mehr: in 1מסכת סופ heisst es sogar: ואין אומרים קדיש וברכו פחות מעשרה רבותינו שבמערב אומרים בשבעה ונותנין טעם .לדבריהם בפרוע פרעות בישראל