Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1905-01-01 · Heft 5 · p. Seite 618

618 Besprechungen. 1200, s. ib. p. 89, 1. 8 v. u., und p. 136, ]. 8. Auch der Verfasser des אבות דרבי נתן scheint diese Sentenz vor sich gehabt zu haben (Absch. VII, ed. Schechter, p. 34), nicht aber Maimüni, da er sie sicherlich kommentiert hätte. — II,. 9 אם עשית תורד, הרבה anst למדת, ebenso in der palästinensischen Mischna ed. Taylor (Sayings of thejewish Fathers, 2ed., Cambridge 1897; die ganze Mischna hat Lowe ediert, Cambridge 1883) und in anderen Handschriften, s. Appendix, p. 142,1. 3 v. ti. — II, 16 ד,וי שקד ללמוד מד שתשיב את אפקורוס s. ib. 145, 1/3. —.־in, 3 ומנין לאחד שיושב ודורש כאלו קיים את דתורה, ähnlich in der genannten palästinensischen Mischna (wo שיושב ושונד). — iii, 9—10 מעלין עליו כאלו דוא מתהיב בנפשו (ohne הכתוב), ebenso in derselben Mischna, s. App., p. 149, L 8. — 111, 14 והמגלה פנים בתורד אף על פי שיש בידו מע״ט וכד .. . ebenso in derselben Mischna und in anderen Handschriften, s. ib. 150. — 111,17 שבו נברא העולם (anst. חביבים ישראל שניתן להם כלי (כלי חמדה, ebenso in derselben Mischna und in anderen Handschriften, s. ib. 152, 1. h — 111,18 nach והכל לפי רוב המעשה noch אבל לא על פי המעשה, ebenso in einer Cambridger Handschrift (St. Johns College, K. 7), wo es In dem in ihr enthaltenen Kommentar des Isaak Ibn Israel heisst: והדמב״ם ודרמ״ה ז״ל גורסין לפי רוב המעשה אבל לא על פי המעשה (s. App. p. 152, I. 2 v. u.), und In der Tat heisst es so im Kommentar Maimüni’s zu dieser Mischna (ed. p. 26, 1. 3) usw. — Manche abweichende Lesarten dagegen haben keine Analogie in anderen Handschriften, so z. B. I, 8 יהיו בעיניך כרשעים שלא קבלו עליהן את הדין; II, 11 חזר ואמר להם איזו היא דדך דעה וכד; V, 18 ותן חלקנו בתורתך עם עושי רצונך usw. Aber auch in sonstigen talmudischen Zitaten, die im Kommentar Vorkommen, sind mehrere beachtenswerte Varianten zu verzeichnen, so z. B. zu I, 6 (p. 5, 1. 3 v. u.), aus Taanith 23 a אי הברא אי מיתותא (die Münchener Hs. hat אי חברא או מותא, s. דקדוקי סופרים ad 1.)־ Koch wichtiger ist das Zitat aus Sauhedrin 103b zu I, 10 (p. 7, 1. 10 v. u.) כיון שנתמנה אדם מלמטה נעשה רשע מלמעלה (bei ibn T. כיון שנתמנה אדם פרנס מלמטה וכנו׳), was zum Teil ebenfalls durch die Münchener Handschrift bestätigt wird, s. Bacher, Ag. d. paläst. Amoräer, I, 401. Baneth hat es nun bedauerlicher Weise überhaupt unterlassen, einen Nachweis der vielen zitierten biblischen und talmudischen Stellen zu geben, aber das hängt mit einem traurigen Familienunglück zusammen, von dem er in der Vorrede berichtet. Er beabsichtigte nämlich eine deutsche Übersetzung, sowie Berichtigungen zu Ibn Tübbons Übersetzung auf Grund des arab. Originals beizufügen, als ihn der frühzeitige Tod seiner jugendlichen Gattin daran verhindert hat, und so gestaltete sich diese Edition zugleich zu einem pietätvollen Denkmal für die Dahingeschiedene, deren Verlust mit tief