Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1905-01-01 · Heft 5 · p. Seite 587

Mathematik bei den Juden (1551 —1840). 587 Arama, Kap. 371). Sein Name lautet hier vollständig: אני הצעיר שמעון בן הדיין המצויין כמ״ר יונה מזרחי במהר״ר בנימין בן מהר״ר אברהם במהר״ר שטעון מבר ואנה. Er schildert die Leistungen der wichtigsten Autoren nach dem »grossen Werke« des Maimonides und die seines Bruders, wie seine eigene in folgender Weise, die zugleich für die Kenntnis dieser Literatur in Bagdad am Ende des XVII. Jahrhunderts beachtenswert ist: ואחריו <ר״לאחר הרמב״ם.) יאיר נתיב הרב עובדיה דל ועשה פירוש לדבריו ואמנם דבריו צריכין הבנה וציור, ובחכמת לקיות המאורות ומהלך השמש גלה טפח וכסה טפחים, ואחריהם קמו החכמים ותוכניים חכרו לוחות וצורות.... הרלב״ג בלוחות שלו, והפועל הר׳ יעקב בפעולתו2) ולו נאה להתפאר בי דבר גדול עשה, אבל בעבור שעשה אותו באמתי ולא באמצעי יבא לטעות כלוחותיו, והעוות לא יכול לתקן כ״א חכם גדול בחשבון הכוכבים, וכן נתפאר כה״ר עמנואל בן יעקב לוחותיו כנפי <so> דל בעל הכנפים בכנפיו ו' [שש] שקרא שמות (so)נשרים, וכן נתפאר החכם התוכן הגדול כה״ר אברהם זכותו ז״ל בלוחותיו, והאמת עמו לפי שדבר גדול עשה, כן מאד עמקו מהשבותיו ואין קץ לתכונתו3) וצריכים למלמד ולכלים גדולים. הכלל העולה שכלם ישרים ונכונים, אכן העולם ויושביו עולין ו מ ת ח ם ר י ן ב ה ש כ ל ה ... ולעשות הענין בקיצור מופלג ויהיה קל ההבנה ראיתי שקדמני בו א ה י החכם המחודד יעקב נ״ע והפליא לעשות גם הוא ראיתיו (?) לוחותיו שהם יותר מיושבים ושורש [צ׳יל ועל שורש] קרוב מיוסדים והסכמתי ללכת בעקבותיו אבל לא בהצעותיי, כי הוא דרך אמנם ,(so) בדרך החכם זכותו דל ועם שהוא קצר ודבריו מסולתים צריכין עדיין הקומות (צ״ל הקדמות) וכללים להבינם על בורין, חברתי ותקנתי הלוחות האלו, ובכלל דבריו (!) דברי שניהם עולים לסגנון אחד מני ומניה יתקלס עילאה שכפי כה האפשר צחצחתי4) הלוחות בתכלית •היופי ובקצור נמרץ וכו׳ ג) Vgl. oben S. 87. — Das Verdienst dieses Gegensatzes schon bei den alten Hebräern würdigt der bekannte Astronom Schiaparelli, L'Astronomia nell* Antico Testamento, Milano 1903, p. 66; ich habe diese Stelle in ZfHB. 1905, n. 3, S. 95 mitgeteilt. 2) Jakob b. David usw. (1361) wurde Jakob Poel genannt, seine astronomischen Tabellen heissen לוחות הפועל, s. BM. 1898, S. 31. 3) Vergl. קץ לתכונה, Benjacob S. 531, n. 431. Sacuts Almanach wird auch תכונת זכות genannt, Benjacob S. 651, n. 574. 4) Über צחצח vgl. Die hebr. Übersetz. S. 1043.