Mannheim
Compact Memory

Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1905-01-01 · Heft 2 · p. Seite 198

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
Volume
49 (1905)
Issue
Heft 2
Article
Mathematik bei den Juden (1551 - 1840)
Date
1905-01-01
Page
Seite 198 (sequence 6)
Language
German
Belongs to
article
OCR quality
73% known words query
IRI
…/2829132-2829787-2829790-2885958--33564-2886042
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

198 Mathematik bei den Juden (1551—1840). הספר נקרא בלשונם•טעהאריקא ואני קראתיו טוהר רקיע ע״ש זוהי הרקיע. ספר זה יודיע מהלך הכוכבים שבבי אור, ולשון נופל על לשון, מאיר חשך ואישון, בעולם העשיה1) בעולם הגלגלים ועצם׳ השמים לטוהר, לאנשים לא ראו אור ובפועל ידיו לא הביטו ולא ראו בחרס וסוהר, בכן באתי אני הצעיר להזהיר לבבות ולהתעורר (so), ללקוט שכחה וסאה אחר המאור, הגאין מופת הדור, אחד בזמנו יחד [צ״ל,יחיד] בדור,. אשר מימיו אנו שותין ובנינו אחרינו לדור ודור, בשמו המפואר, והניח לי מקום להתגדר ולהתגדר, שם במקום שהיה בעינו בסידקה עריבה ולא יוכל לכנוס נאבוקו ובאורו הגדול באורים [בחורים?] ובסדוקים (so) קטנים׳ <שהם בהי [באו?] הצרינו, ממקום משכון שכלינו, באתי אני הצעיר חיים ל ים ק ר לפרשו באר היטב למען יוכל להבין את ספר קדוש החרש אשר.האיר עינינו בו מאור הגדול הרמב״ם ז״ל, אשר עליו נאמר ממשה עד משה לא קם משה2) וגם ממשהיהומב״ם עד משה איסרלאזוש (so) ז״ל היו הדברים מכוסים ונעלמים עד בא פירושו בזה הספר והוצאתי תעלומותיו לאור, גם הטבתי חסדי האחרון מן הראשון להמציא בכל כחי ואוני בחפש מחופש ובטורח גדול התמונות והצורות אשר מעולם לא באו לידינו, ובזה אלהינו יזכנו, לראות בעינינו מולד האטתי ע״פ יאיותינו, בירושלים עיר קדשינו, ונשמח (so) לבינו, כבנין ביתנו, וישלח גואלינו, במהרה בימינו אמן. Anfang und Ende des Kommentars ist dem des M. Isserls entnommen, welchen Lisker weiter ausführt und durch neue Figuren anschaulich macht. 6. צורת הארץ בקצור מופלג של מהדיר חיים ליסקר, anf. שיתרץ (so) המאמר בתבנית המאורות כוונת החכמה הזאת להניח תכונת במה . . . In einer Anmerkung zu f. 51 dieses Heftes heisst es: ומצאתי בלוח חכם גיל א ונו ס; dieser Name des Verfassers von astronomischen Tabellen, oder eines Kalenders, ist kaum lesbar, wahrscheinlich Ptolemäus. 7. קידוש החדש לבן חביב בקיצור מופלג, anf. דדך ישרה ארוכה קצרה8),וקלה דרך הקדש יקרא לה, ist also wohl eine *) Der bekannte kabbalistische Terminus. 2) Gewöhnlich כמשה, Catal. Bodl. 1861 u. Add. a) Diese Phrase entsprang aus dem alten פעם בא בארוכה, s. Anm. 4 zur hebr. Vorr. des Jakob b. Machir, Beilage zu meinem Prophatii Prooemium, Romae 1876, fol.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.