Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1904-09-01 · Heft 9-10 (September 1904) · p. Seite 613

Eine Ode Wolf Heidenheims aus dem Jahre 1795. 613 לא רבים כמוך ערנשט בשרי העמים לא רבים המגביהי עלי עבים צדה, המשפילי זדון לעפר עדי אבדון כי צדק שתה לבושך וכמעילה הסד תעטך תכתיר ענוה לראשך ושבט אמונה שבטך כן ביתך מני עולם מקום צדק משכן המישור מי יסכל קדשת בעלגיקא? לא ידע צדקת פיהטארי י? יברככם אלהים לעולם. הללי אל יושבי איזנבורג שבחיהי אופנבאך Wenige gleichen Dir ס Ernst, Wenige der Völker Fürsten. Gerechtigkeit hebst D u empor; Beugst das Laster nieder in des Abgrunds Tiefe! Wohlthun ist Deine Fürstensitte; Sorgsame Liebe durchglüht Dein Herz; Dein Haupt krönst D u mit Sanftmuth; Und Güte schmückt das Zepter Deiner Herrschaft. So war Dein fürstliches Haus von jeher Ein Wohnsitz der Gerechtigkeit; der Tugend Residenz! Wer kennt nicht die fromme Mutter Belgiea? Wem sind Victoriens Tugenden unbekannt? Der Allmacht Segen wallte ewig über Euch! Preist den Herrn ihr Söhne Isenburgs Ihr Bürger Offenbachs lobt ihn hoch!