Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1904-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1904) · p. Seite 418

418 Aramäische Piutim aus der Oenisa. ביניין מתקן ביניין משכלל ביניינא [דע?] למא ביניינא די לא מתפגר לעלם ארי תהי [טת]בנייא בגבורתיה דקודש׳ בר׳ הוי ויכבוש בציידא אבני ריצפתה וישכללינה באבנין טבן ומרכליין ואבני גמר ואבני צרוך כרום ימא וסמקן ופנתירין וירקן ופבהלום וברקן שבזיז1) וברלא איזמרגדין ועין עגלא קנכירי וטרקיא משקען מרמצן ברהב ויבנון בני עממיא שורתא2) ויתפתחון תרעהא תדירא ימם ולילי ולא יתאחדון3) ויתבנון חרבת עלם צדיית קדמאי יתקממון ויתחדתון קירוין דהו[אה חרבן]4) ויבועון וישבחון [אלה ו]יתבניין ויתטליין [ב]עם נלוותה[,] בטא [דאמיר] על ידי עבדוהי נבי׳ למיבני קרתא ירושלם ולשכללא היכלי לשכללא יתיה [כ]יקר שכינתיה די שוי עלוהי בגבורתיה עד די יתמלי עלמא נהורא מזיו יקריה דהכון עממיא לניהוריה5) יו... א לקביל זיהוריה ותנה(ור?) ירושלם נהור ויקריה עלה יתגלי ארי יהי חשוכא יתג..... וקבלא מלכוותא ובה ישרי שבינתיה ולא יצטריך עלטא עוד [לזיהור] שימשא ביממא ולא לדהור ס[יהרא] בליליא ארי יהי לה ניתר עלם6) וירימון פרנסיא קלהון ויודון וישבחון כד יהזון בעיניהון דאתיב קודש׳ בר׳ הו׳ שכינתיה להיכליה דקדושה7) כמא דאמיר על ידי עבדוהי נבי׳8) לשכללא היכלא ולמעקר פולחנא נברא למעקר יתה מן שמיא ומן ארעא ו[למעקר יתה] מן [די]רתיה בל עלמא מן שמיא שמי [שמיא] הדא [ערפי] לייא ורקיעייא וקא[לי] טלאכייא וכל חילי שמיא רברביא העיריא ומן ארעא טעותא וצלמנייא ואישירייא וחמנייא9) ושיקוצייא ובעלייא ואשתא ורמואשא10) ובעירא והיותא ורחשא דארעא ועופא דפרה על אפי ארעא רקיעא [ו]אלנייא ומן אילן עוף ומן יממיא תהומיא [וט]יא נוניא ושרא דימא וכל חיותא דבימא [ודב]מיא ומן מדברא טורייא רטיא מגטלייא ושידייא ורוחייא ומזיקייא [תנינייא?] וביריאתא דמשתנ״ין ויעקרן מעלמא אנין ופלחיהון ולא יהי דוכרן לטעוותא ויפלון כולהון על אפיהון ויסגדון ויתברון ויבהתון ויתכנעון ויבטלון ויהון ללמא בעידן דיסער11) עליהון חוביהון12) ויתונון כל עלמא עממיא אוטיא ולישנייא ומלכוותא לפולחנא דקודש׳ בר׳ הוי ויפלחון קודמוהי כתף חד13) ויצלון בשמיה לחודיה ותתגלי מלכותיה על כל יתבי ארעא מ[ן סופי ד]עלפ[א ועד] סופי [עלמא ויסנד]ון כל אנש[י ארעא] באנפי ה׳ אלהא [ד]ישראל [מלך] [מלכי] מלכי׳ [דימלך . לע׳ על׳ ובכין ימל[יך] טלכיתיה וגו׳ בחי[־כון] וכוי. Es ist ohne weiteres klar, dass wir es hier mit einer Erweiterung des Kaddisch zu tun haben, und zwar in der l) Ib ף; שבויו Jes. 60, 10; s) Jes. 60, 11; *) Jes. 61, 4; 6) Jes. 60, 3; «) Jes. 60,19; 7)Jes. 52,8; 8) Ib.9; נבו) Ib.10;חסנסניי) Lies: ״;?ודמו אשא) ib. ־ב;דיסעד) ib. 3י;חוביהתן) Zeph. 3,10.