Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1903-01-01 · Heft 6 · p. Seite 564

lieber Abtabmn bar ('hijjus Uurli »lor Enthüllung.;v>4 srhatt begab sieh Muni mit vierhundert seiner vornehmsten Anhänger nach ISnhylon, vro er von dom Könige auf da.;- Freundlichste והס ]»fangen und vor dom Volke auf den Thron gesetzt wurde. Irr/wischen wurden seine lh־gleiter in den Fahlst gebracht ungeblich, •un sie dm*(, zu ’ * ' 11־,;ml' den liefehl dos Königs aber all«• auf einem- Sroin hingeschlachtet und an dm Ihiumen des Falastgurtons au Igohängt. I);t 11 ra sprach der König zu Mani : Komm in den Ihilast, um! ich werde dir die Wahrheit deiner IVuphetie und die lh;stütigung deiner Lehre zeigen. Als sie al»er in den Garten kamen, wo sein(* Genossen hingen, sagte er zu ihm: Von den beiden Göttern, deren K.xistonz du behauptest, hat, der fibi-r das i*<".s<* 1 len’srliende, um sein(* 17ehe r legen ־ heit über den anderen, die Macht des (luten darstellenden, zu bekunden, mir befohlen, di*״se zu .schlachtet! und aulznliängen. Zwischen den beiden Göttern scheint ein!Streit entstanden zu sein:• (Un־ eine ist deiner Sendung geneigt., der andere nicht. ’Hin •Mann-iiher, uni . dessen! willen die* Götter in Streit geratlien sind, verdient es nach ■meiner Ansicht, .mit• seine״ Gläubigen gehängt zu werden. l’ml so liess er am־h ihn niedmsehlaeiitcii und ■hängen1). Auf Mani bezieht sieh wohl ף Kol. 2.־*•; b. :.*ק ודט ייל'► r אלד־; ד אהד :־יטב "הטית בטעותו אינזי ־־צא ד* •ג• ט בא־־־״ן בשדיט U<«» W..«■* •י• ,«•*י• m « — י •'5׳-,י < 1 יי׳ -־ י א* ב י־ י ב א* ישפר *. א ו ט i י&:ע׳ ושאר ד מאני . א ל בא; ־א נ¬ אד מצאד־ ב; ... . קיט. c ערות אי, ב: מאד — יד*»«• »»U .*»•> .״»! י ׳•־■׳ן׳ י* — —י - י -יי "• -יי»' ׳י e« ב־־״ט ב; ב הרב והוא השביעי ׳1 * *י M. ■ * >m >•>'•• U .1 .י■'«. . M . *« »• ■.י•«»« שבד־ זה אד שמעו ־רוב העט דנאטשיט אלד ה בי *:ד י עיי, בלבל עצת עימד. ־הכמה ושדה אד MUM,» » •«»,» י1י<י»י• «V י- » יייא < W• ■י א ״׳א׳-י i - י — י ־׳•■-»< א ׳ —י ל ״ז** ל ־־'א אי,־ ו אי י־ ב י־ ""־־*■שידיד יי ימה לב ועול" אות־ עד שיבנטו בד האומות אד טעותו. יבאש" "ממעי מאני את ד:,־, מלא יייזייי* ררי?<-ר*ז יי•"— רנרלהי״ז-י *•■»"•»וי יי״ט , עט המלאביט ההט אל רשייהט כנו; איבע מאות איש. ויצא המלך טא הםיכות לבני העט ויצוה' שביד ישרו בעיניו והאמין להט ונתשתד בבר ד,וא וגדולי הטדינד. הטאט־ביט ויבדיל את לקיאהו אשר לתלות ער אילנו וצוו אה טילב ער אשר דו נשי חט בתוך הבירה. ואחר כן אמר למאגי קומה ונבוא אל הבית ואני מדאה אותך שם•' אמונת נבואתך ויושר דבריך. ויביאהו אל תוך'ד.שרד ט אשיר הבי־ריו תלויים בו ויאמר לו אתה אמית שהאלהין הט שניט, והאחד מדט המושל על הרע צוה עלי M .1« 0954