Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1903-01-01 · Heft 6 · p. Seite 551

lieber Abraham bar Chijjas buch der Enthüllung. f>5 l leuchtendes Beispiel ihrer GU1uben8tre,uo gegeben haben; ״die Viele zur Gerechtigkeit geführt“ (das.), ' das sind!1 ie Weisen, die die Gemeinden Israels in ihrem Glauben gestärkt und durch ihre Frömmigkeit, und ihr Verdienst gleich den Sternen ihr Licht auf sie ausgestrahlt haben1). II. Hoher die Zeit der m c s 8i a n i 8 dien Er 1 üsung. Die Frage, wann die niessianisehe Erlösung zu erwarten sei, kann nur auf Grund der Aussagen der heiligen Schritt und der gleich dieser auf Inspiration beruhenden Ueberlioforungen unserer, ulten Weisen ihrer Lösung entgegengeführt werden. Fassen wir zunächst den Schöpfungsbericht inV Auge, so kann die bei jedem Sehöpfuugstage sieh wiodorholende Angabe: ״Und es ward Abend und es ward Morgen, der so und so vielte Tag“, da von der Schöpfung des 'Tages selbst schon beim ersten Schöpfungstage die liede war, nur sagen wollen, dass jeder Tag einer besonderen Gattung der Schöpfung entspreche; der Abend und der Morgen ahoi' weisen daraufhin., dass jeder Sehöpfuegstag Keime des Bösen und Schimpflichen in sich sehliesse, was mit Abend und Finsterniss angodoutet wird und Keime des Guten und des Heils לקיחה בבתיב בהנייך ואיננו בי לקה איה ו אלהים ובאלי הי־ אם תראה איתי לוקח מאתך. אלו הם ה׳ החלקים אשי־ החלק אליהם המיתה לדעת הה במים המעיינים בדבר* מעיקרי.. Auch nach .Saadia ist■ die Wiederbelebung der Todton zur .׳'eit der Erlösung nur den Frommen Israels verhornen als Belohnung für die von ihnen erduldeten besonderen Leiden; dagegen bekennt or sich zu der von vielen TaLmudlehrern ausgesprochenen Ansicht, »lass an der Belohnung im Jenseits die Frommen aller Nationen gleichen Antheil haben. Vgl. Guttinann, Saadia S. Lil(i. 1)־Pf. IV, Fol, 237b. ״*:ים בבאןהם ישראל לבדם אשר־ אמר עליהם למעלה ומשכילי •עם יבער לרבים ואמה אלה לחיי עולם יעל מיתי ישראל הבשרים אשר מתי באמעתם מהדקים בהורת אל ואלה לחרפת לדראין עולם יעל המינים *על הפישיעים ועל המשומדים אשר בשמדותם בי איץ היעילים מקבריתיהם לעתיד י־־בא בי אם ישראל לבדם הצדיקים .מהם לחיי עולם והפושעים לדר־אין\עולם. אבל שאר האומות היא אלמד עליהם מתים בל יחיו רפאים ביל יק ימי והיא חותם את העני! הלה ואומר והמשכילים יזהירו בזהה הרקיע ומצדיק* הרבים כבובבים לעולם ויעד ובכתוב הזה היה משיב את לב דניאל ומבטיחו בצדקות ישראל ובשרץ מעשיהם שיהיו בכל הגלית הארוך הזה עם הצרור* המובאות עליהם מהדקים באמונתם ואינם זזים ממנו וכל הצער והדוחק העובר עליהם לא יזיק להם* ובאשר אין החשך נדבק אל הרקיע בך לא ידבק בידם מאומד. מרשיע• הגרם וטומאתם •המשכילים שאמר יזהירו בזהר הרקיע הם כל קהלוח ישראל המפוזרים בבל האומות אשר הם מחזיקים ומזהירים ומאירים בץ האומות ומצדיקי הרבים הם מחזיקים אח אמונת ישראל בחכמתם והם צדיקים ביראתם והם כל השומעים עליהם יהיה זכותם מאיר להם רעולה ככוכבים לעולם ועד.