Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1903-01-01 · Heft 6 · p. Seite 550

Ueber Abraham bar <"hijjas Buch der Enthüllung. 5r>0 .(trünnigen hingegen zu ewiger Verdammnis« .erwachen1 Einsichtigen, die da glänzen werden wie der״ Unter den Glanz des Himmels“ (Dan. 12, 2), sind die Gemeinden Israels zu verstehen, die, unter alle Völker zerstreut, ein ־אס היא סבור להוציא .Vgl. oben S. 545. Anmerk. 2: Fol. 208a ף אח הכתיבים האלה מדרך פשטן יבואו לידי כתיבים רבים שאי:!־ יבול לחח בהם טעם אהה ב־ אם תחיית המתים בגין הנה אני פיתה את קברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת• ישראל ונתתי בכם רוח• והנחתי אתכם שאי:־ יכול לתת בהם טעם אחר כי אם תהיית המתים לעתיד לבא •בזמן הישועה לא לייב הרק הנריל מפני שהוא אימד והנחתי אתכם אל אדמתכם מפני דה אימר שאין לכתיב זה פירוש כיואב! •תחיית המתים אחר הגאולה, יבז רבים מישיני אדמת עפר *קיצי אין ארב ־כול לתת בי טעם אחר בי 1אם1תחיית המתים לזמן הגאולה יעל זד.אמר ורבים׳ •אלוהיה מדבר על יום הדין הגדול היה אומר וכל ישע־ אדמת עפי־ •ק־צו מפני שהצדיקים והרשעים יכל אימית העילם ־היי עימדים ביים ה־־יץ ה;דור אבל עת הגאולה יבימי המשיח לא יקיצו מעפר אלא ישראל בלבד ועליהם אמר ורבים מישי;• עפר יקיצו וכר, ־אנו מוצאים מיתת בני ארם מתחלקת .Vgl. Pforte IV (Schluss) fol. 241a לה׳ הלקים והבתים קורא לבל חלק והלק מהם י שם בפני עצמו. החלק ההא שין מיתת אומות העולם הרשעים אשי־־ אין להם הבמה ולא תירה ואינם מכירים קדושת השם ומיתת אלה היא במיתת הבהמית והחיות אשר נשמתן איבדת באב־דת דג־ף וא־ן להם לא זב־ח ולא עינש לעולם הבא וזו היא המיתה החמורה ־הקשה כעיני כל החכמים והכתיב קורא איתה מחי, הנשמה מתה במיתת הגיף הטם הא־ש ההיא ימחה• מן העולם הזה.והעולם הבא כנין דור המבול אשיר נאמד כה יימח את כל היקים אשר על פד האדמח וכתיב וימחו מן הארק אמתה את האדם אשר בראתי, וכן הוא אומר על ההולך אחד שרידות לבו וזדון תאית־ ומחה ר, את שמו מתחת השמים. ו ה ה לק השני המתים התרדים לגיהנם ולבאר שחת ואינם עילים משם ער עולמי עד כנין רשעי. האימות אשה לרם הכמה יאיץ להם יראת שמים ולא תורה ולא זכות לשמירת המצוות וכן עובדי ע׳ז בישראל המתים בשמד־ותם בלא תשובה והמיתה הזו נקראת אבירת ככתוב והאבדת־ את הנפש ההיא והכרתי אותו מקרב עמה בן יאבדו בל אי־יב־ך ד׳. והחלק השלישי־ המתים אשד להם זכות רש להם חובות שלא נתבפרר להם ולא ראוים לעולם ולזכות והם נענשים תחלה על פשעיהם עד שיכופר להם ילכוף יהיו זרבץ לגן עדן יתקרא המיתה הזו כרת ופיט׳ ותהיה אומר שבל חייבי בריתיח שמתו נ ברתק הם נענשין על העין ההוא לעולם הבא ואין המיתה מכפרת את עונם ככתוב חטאם •שאר ערירים ימותו הם ימותו בחטאם ראיין נפשוחם. נענשות (״■•1 ובכרת הוא אומר ־:כרתה הנפש ההיא מעמיה שהנפש ההיא נענשת על העון ההוא ולא תהיה נוהגת מנהג עמיה אשד מיתתם מכפרת את עונס ככתיב אם יכופר העון הזה לכם עד תמוחדץ. והחלק ד. ר ב י ע י הוא מיתת הצדיקים היורדים לנן עדן מיד בלא שום •ניגש והמיתה הזו נקראת ביאה שנא" ואחה תבא אל אבותיך בשלום, ופעמים היא נקראת אסיפה בכתוב ינאספת אל עמך גם אתה אני נאסף אל עמי ואם הקב״ת מבשר את הצדיקים בתחיית המתים הוא קורא מיתתו מנוחהיבבתוב והיחד. מנוחתו בביר, וכאשר אומר לדניאל בכאן לך לקין ותניח. ו ה ח ל ק'ה ח מ ישי י הוא המעלה ככולן ואלו הם היורדים לגן עדןחיי□ ואינם טועמים טעם־ מיתה והחלק הזה ונקרא! 1ו