Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 47 (1903)
- Issue
- Heft 4
- Article
- Der Streit um den Moreh des Maimonides in der Gemeinde Posen um die Mitte des 16. Jahrh.
- Date
- 1903-01-01
- Page
- Seite 347 (sequence 2)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 77% known words query
- IRI
…/2829132-2829768-2829773-2884670--32173-2884758- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
Bor Stroit um den Moreh des Maimonides in Posen. 347 זה ששמעון נידון בשרפה, ונראה שדמיה הענין למה שנמצא בדברי רז״ל טוביה הטא וזיגוד מנגיד1), וזה דומה לזה כמו שדומה החמור לנערה יפה וזה גלוי לכל מתחיל בעיון, ועוד יוכל החמור לומר טעמי׳ אחרים אמנם כלם הבל וריק וזה יורגש אפי׳ לתינוקות של בית ר׳ כי לעולם לא יוכל להגיד טעם נכון למה נשרף התלמוד יותר מכל הספרים האחרים בעבור חטא דפיסת המורה נבוני', לכן הקבצו בני יעקב ושמעו אל ישראל צחקו והחלו בחמור הגדול הזה כי זה ראוי לו, התמהמהו ותמהו על דברי סכלותו ונבלותו הלזה יקרא מהר״ר אהרן אב ב׳יד במדינת פו זג א, לא כן כי לא רב וצורב הוא ואם הוא רב בודאי רבן של טרסיים2) הוא, גם שם אהרן אינו ראוי לו רק אהרן, הסר המצנפת והרם העטרה אתה ההמור מעל ראשך ולבוש בגדי צואים ושחורים כי דבריך דברי צואים צא האומר לו, וראוי עוד ליסרך קשה על דברי פתיות שלך כי יש לחוש פ; יפוק חור בא גדולה ועצומה מדברי שטות וסכלות שדברת, ויאמרו הבלתי שלמים ידוע הוא שאין הקב״ה דן דינא בלא דינא3) ולא ימית שמעון בעין ראובן אלא בודאי ספרי התלמוד הם בלתי הגונים ה״ו וח״ו, וכבר נתגלגלו הדברי׳ בין ההמון באותו יום שדרשת ונודע להם כי עוד פעם אחת נשרפו כל ספרי התלמוד בבל מלכות פרנציא, אחר ׳ששרפו המורה נבוכי׳ אותם הסכלי׳ אשר' לא הבינוהו ושרפת התלמוד היה בתיך מ׳ יום ׳אחר שרפת מורה הנבוכי׳ גס באותו מקום עצמו שנשרף. המ׳־נ נשרף גם התלמוד, ובעוד שאפר מורה הנבוכי׳ מונח במקום שרפוהו נתערב בו אפר התלמוד ולכן כל ישראל בכו את השרפה אשר שרפו הסבלים ואתה החמור תמה •על עצמך למה נשרפו ספרי התלמוד של אותם הסכלי׳ והלא הם עצמם שרפו מורה הנבוכי׳ אשר הוא דברי מינות לפי דבריך, והנה אותם ההמונים ששמעו השמועה ביום;הנ״ל תמהו... .4). Anhang 2. Nachrichten und Urkunden über das Posener Rabbinat der ältesten Zeit. Der erste Rabbiner, der in Posen genannt und allerdings als Judenbischof (episcopus judeorum}5) bezeichnet wird, ') Pesaehim 113 b. 2) Megillah 26 a. а) Berachot 5 b. *) Auf S. 126 ist zu berichtigen, dass der Kabbalist Isachar B“hr, Verfasser des יש שכר, nicht aus Kremsier, sondern aus Krzomieniec stammte. б) Betreffs dieser Bezeichnung fehlt noch die volle Klarheit, da