Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1903-01-01 · Heft 4 · p. Seite 346

.4.■!-,; -!•'/. Ls^LÄe*,.:.«ו.. 34G Dor Streit; um den Morel! des Maimonidos in Posea. Ser Streit um den jßoreh Ses Jßaimoatöes in der Gemeinde Posen um die Jlütte des 16. MrL Von 1)1. Ph. Bloeh. (.Schluss). ואחזור לדברי הראשונים בי בסעט הרהיקוני הסבלים בהבליהם ממקומי עד •בלא אדע לשוב אליו, ואובר בי באשר עמדו רבנים סכלים ש־לא שמשו בל צרכם וחשבו עצמם הבמים גדולים בעבור עיון התלמוד לבד ואף זה לא בשל מוח והיו בסוגלי׳ בנאוה ג״ב וקרה שנזדמנו להם ספרי האלהי הרמב״ם דל וקראו בהם ולא הבינו דבריו בי אי אפיסר להם זה במו שא• אפשר שילבוד החמור לצלצל בבצלצלים ולנענע במנענעים יפנור ועוגב קנאו קנאה גדולה בזה האיש האלהי ושנאת חנם שנאוהו והשבו להלוק עליו ולהפילו אבל לא עלתה בידם בהלוקותם כי הוא מחלוקות (?) מופתי והיו לבושת ולכלימה, ובמה שנים עבדו הדברים בתקפם ושלותם אין •סטן ואין פגע רע ירע •סור קינהו וחמור אבוס בעליו ויט [שכמו לסבול ויהי) למס עובד, ועתה אותו ההב־ר חוזר וניער מתפרץ למרוד באדונו.והס קרני השור לנגוה בהם אפסי ארץ, אמנם בוגתו לא יצא לפועל כי ...... הכלאים לא יוליד, ואתם דורשי׳ משלי אפר ואגדות •סל דופי ולגבי המור גביכם [והכליה] היוצא ממעיסיכם הוא זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקה, אבל מהיסבותיבם הם רעות מאוד ולבן עמד החמור הגדול ביום ־.•סבת הגדול הנ״ל ודריס דברים אשר כל שומעיו יצחקו עליו, ואני אזכור קצת בהם בדי שידעו הכל סכלותו, אמר בתוך דבריו כיון שנדפס המורה נבובי׳ בויניציא מיד בעון זה נגזרה הגזירה ונ׳סרפו כל ספרי התלמוד ברוב איטליא, ואמר זה כדי לחזק דבריו הסבלייס •סאמר •סבל הספרי, שלנו זורת הספרים התלמודיים הס ספרי המירם ואסור לקרות בהם רק דינם בשריפה, ועוד אמר כדי להגדיל ההרוף והגדוף בי אלו הספרי־ היו בזמנים העוברים מדרס לרגלי הסירי אוישטרייך והם היו נוהגים בהם כל מיני ביזיון׳ קצתם הלכו עליהם ודרסו עליהם, וקצתם עשו אותם כסא וישבו עליהם, וקצתם שרפו אותם לעיני רבים, וכדומה לזה הרבה לעג ושחוק על ספרי הקודש שלנו אשר לא יאות אפי׳ לקל שבקלים לדבר דברי אפיקורוסות כאלו לפגי העם, ועל אלו שני הדברי׳ אשיב לחמור הגדול כי אלו הם עקרי ראיותיו על סכלות דבריו, ועל הראשון אני אומר תמהתי עליך החמור איך לא תבוש לדבר דברי סכלות וראיות של הבל כאלה לפני הכמי' גדולי׳, וכי שרפת התלמוד הוא ראיה על שספר מורה הנבוכי׳ הוא דברי מינות הלא אין זה דומה רק כמי שאסר ראובן חטא והראיה על