Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1903-01-01 · Heft 4 · p. Seite 343

Die nl1:1roni<l. Goonim Palästinas u. Meschullam b. Moso;1. Mainz, 343 ’באתר. רואה מלובשים מעילים והולכים בגיאות, אי; שום אהר מורע אהרן• רק אחד שהוא הולך אחר כולם *בנבזה להם והוא נמאס ::עיניהם והולך בבגדים רעים ואינו הפץ בכבוד ומשים את עצמו כבי שאיוו, והוא היגר ברגלו אהת ומצד אהד הסר עין, אמר זהו כהן אמת מורע אהרן, אמר רב היי היי! מור, שחקתי שבכולם לא היה כהן אלא אותו בעל מום. Die tendenziöse Legende ist wohl gegen die aharonidiechen Geonim Palaestimds gerichtet, die sich auf ihre Ab» stammung von Aharon viel zugut thatcn (s. die Megilla Ebjathars). Die Legende rührt wahrscheinlich von der Partei Daniei/s her, des Gegners der aharonidischcn Patriarchen und Geonim. Jedenfalls stammt sie aus einer Zeit, als die Aharcniden in Palaestina noch am Ruder waren, und sie setzt ־?inen Ebjathar lia-Kohen zur Zeit Hai\s voraus. Wir können ihr in diesem Punkte Glauben schenken, und dabei :inneh nen, dass dieser Ebjathar der Vater Saloino’s I. war. Es darf uns nicht Wunder nehmen, dass die Nachricht von Ebjathar I. sieh bloss in einer deutschen Quelle erhalten hat. Denn die Juden Deutschland^ unterhielten mit denen Palaestina’s einen regen Verkehr, wie wir bald sehen werdet». Der Stammbaum der aharomdisehon Geonim Palaesiina’s würde sich, meiner Auffassung gemäss, folgendermassen herausstellen : (Joseph 11a־K0hen) Ebjathar T. (gegen 1000 n. Ciir). Saiomo I (gegen 1030). Joseph (starb 1054). Elia I (Gaon von 10G2 bis 1084). Ebjathar II. Saiomo II.1) Elia II (U23)2) Mazliach (1131). Von Elia I. und Ebjathar II. hat sich im Pardes ein י) Beide Salomo werden in Saadyaana 8. 115 mit den Worten erwähn;: שלמד, הכהן בירי [אליהן גאון ז״ל נין שלמה גאון. Hoher Ebjathar II. verg;l. Bacher J. Q. R. IX, 318 und Kaufmann Jahrbuch für jüd. Geschichte und Literatur 1S9S, S. 149. Aus der Zeit, als Ebjathar Gaon und Salomo Ah־Bet-l)in war, stammt der Kaddisch: בחיי אדונינו אביתר ד,כהן ראש ישיבת גאון יעקב ובחיי רבינו שלמה הכה; אב הישיבה ובחיי רבגז צדוק השלישי בחבזרה ♦ . . (Gedenfcbuch zur Erinnerung an David Kaufmann S. 53, vergl. Saadyana, S. 88, Z. 18). 2) Für ihn wurde das Muschtamil des Abulfarag Harun 1112 in Fostat kopirt (8. Bacher R. d. E. j. XXX, 235). Er war auch Besitzer des Commentars Chananel’s an Joma, der dann zu Mazliach überging (Saadyana, S. 116).