Mannheim
Compact Memory

Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1903-01-01 · Heft 3 · p. Seite 277

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
Volume
47 (1903)
Issue
Heft 3
Article
Der Streit um den Moreh des Maimonides in der Gemeinde Posen um die Mitte des 16. Jahrh.
Date
1903-01-01
Page
Seite 277 (sequence 15)
Language
German
Belongs to
article
OCR quality
69% known words query
IRI
…/2829132-2829768-2829772-2884555--32097-2884650
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

Der Str eit um den Moreh des Maimonidos in Posen. 277 אלו היה עוד אהד נמצא על דרך זה בבר השיג וידע אותו הרמב״ם דל והיה נותב אותו בסבר טורה הנבוכי׳ לכן זה האיש הוא חתימת הקבלה בעני; יה, ואחריו אין להוסיף אל דבריו ואין לגרוע מהם. ואחזור לדברי ואומר כי הרמב״ס (14 .S) . ... עתו בהאמנת מציאות המלאכי׳ ושהם שלוחי האל ושהם נשלחים אל בגי אדם גיב ....... כדבריו כי האמנתו הוא דל את מציאותם יותר חזק ויותר אפשר מהאמנת מציאותם . . ים והמדברים, גם גילה דעתו באמונת כל הניסים שבתורה שהם כפשוטם ממש, גם הפליא הפלא ופלא להקים ראיות ברורות אמתיות שכליות מורכבות מן ההושיות על הדוש העולם יש מאי; ברצון רוצה גמור בלתי חיוב והכרה כלל, זולת רצונו יה/ וראיות כאלו לא עשה שום אדם לפניו, אשר בהאמנת זד, יתקיימו כל הגיסים שבתורה מקל והומר, ואלו לא עשה הרטב״ם דל רק דבר זה בלבד כבר היה נראה אפיי לתנוקות של בית רבן טוב אמונתו בבל דברי הורתנו הקדושה ודברי הקבלה הנמשכת לנו מאבותינו דל, אף כי הראה תוקף גבורת חכמתו מעורב באמונה טובה נכונה וראויה לכל מביני מדע בענינים רבים אי; מספר, אמנם מה שלא האמין קצת הדברים כ פשטם היה זה מחכמתו■ והשגתו הגדולה והנכונה והגדלתו לש־י בכל צד האפשר,. והטעם הכולל הוא כיון שהתבאר שהטבע אשר לא יפעל בכונה ורצון עצמו הוא הכם על צד ההעברה הלשונית ולא יפעל דבר לריק ולבטלה, כיש בעלי השכל וק״ו בנו של ק״ו סבת הסבות וסבת השכלים כלם ית׳ וית׳. ואם היה גנאי לבעל שכל אשר חכמתו נקייה, שיפעל פעולת הריק ולבטלה או ללא תכלית מכיש שיהיה זה גנאי להכם הרזים ית׳, והנה שינו הטבע ללא צורך הוא מפעולות הריק ג*ב וזה מבואר מאוד. אמנם כה שצריך שתדעהו כי -מפסוק ואברהם שב למקומו ואילך היה. נמצא כן הרן לשכל ועד הנה לבד היה דבר הפרשה במראה הנבואה ויש ראיה לזה ג״כ מן הכתו׳ והם־י, ותימה גדולה מ; הרמבץ ז״ל איך נעלם ממנו זה והוא עני; בלתי עמוק, ואם לא לשה שרה עוגות מה בכך הפסד כי יםפר הכתוב מה שראה אברהם במראה וכן סדר כל המראות, ואי אפשר •שלא גלמוד מזה תועלת טה כאשר ידוקדק בו וזה כי כל התועלות שנלמוד מזה הספר אם היה בך בפועל נלטוד ג״כ ממנו אם היה בן במראה הנבואה בלי שום הפרש, ודוק, וא׳ת ואיך אפשר להוציא הדברים מפשוטם כיון שאפשר לציירם, בשביל הראיה שהחכם לא יעשה פעולת הריק, אשיב ואומר וכי לא תהיה תודה שלמה שלנו כשיחה בטלה של מניתי הדתות הנימוסיות, וכיון שאלו נשמר י׳ מאוד לנפשותם שלא יניחו דבר סותר המופת והמושכל מכיש וק״ו בנו של ק״ו אלף אלפי אלפי׳

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.