Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1903-01-01 · Heft 3 · p. Seite 270

r4>70 Der Stroit um den Moreh des Maimoiüdes in Posen. נעשה אדם בצלמנו ובן פסוקי׳ רבים אין מספר יורו על הגשמות הגמור ואה״כ נמצאו פסוקי׳ טתננריי לזה, וכן עוד פסוקי׳ רבים בכתבי הקודש נראים בסותרים ומתנגדי־ יה לזה הנאמר בעבור זה שנפלה התורה על צד הקרי וההזדמן ולא נתנה במנת טכוין מאת י״י מן השמים, או נאמר ח״ו שיש בה רע מעורב בטוב על צד הרמאות והנבלה כדי להמשיך לב האדם מעט מעט בהבלי השוא, הנה מי שידבר זה אין זה כי אם רוע לב הותל הטהו מק ואפיקורוס, כ; אני אומר עליך עז פנים גם חותנך וריעיך הפתאים המאמיני׳ בבל דברי שטות ושנעון על צד ההתפעלות הדמיוני בעבור דברכם תועה על איש קדוש אלהי הרמב׳־ם ז׳־ל, עובר עלינו תמיר ללמד לנו הקים ומשפטים צדיקי׳ וחכמות שכליות אמתיות המורים לנו דרך ועלייה לעלות אל מדרגת הטובים והישרים בלבותם, וכן אתם עושים לרוב חכמי ישראל וחסידיה ם קצתם כבר מתו ואשר המה היים עדנה, ויש לחוש על מחשבה רעה נסתרת בלבך לדבר אהד אתה הסכל, וחותנך וריעיך אפשר שהם נטשבי׳ לתומם והולבי׳ לרגליך על צד הריעות בלי השקפה ועיון שכלי ואתה טינא בלבך ולפי שיאי אפשר עקירת אילן גדול בפעם אחת תערים להתחיל מ; הצר אולי תצליח שעתך, ואף בי אתה עושה בסתר בבל יכלתך כבר נתגלה ערות דעתך נגד קצת אנשים בענין העשר ספירות ואין אתה מרגיש בזה, ובמקום שאסור לומר מים מים1) אתה אומר גשם גשם יסכר פיך הדובר שקר וכבר אסרו הכמי׳ מלדבר כזה ולמריהו מזה הפסוק דובר שקריי לא יכו; לנגד עיני והמבין יבין. ואחזור לדברי ואומר שמע אתה הסכל למה לא למדת מדד, טובה מ; החסיד האלהי הרמב׳ם ז*ל מה שנזהר בכל ספריו שלא להוציא דבה על שום אדם יאע״פ שנמצא בספרו במה פעמי׳ איך שהוא מרמז אל רבנים סבלים ועניי הדעת שהיו בדורו הדומים לך ולריעיך וחותניך ם*מ אינו זובר שום אדם נקוב בשמו, ואפי׳ מה שאינו דבה כל בך רק שמי; ואבק דבה, ואף אם תחזקהו בלבך המכלית למין גמור מ״מ מרה טובה היה לך לקבל מטנו כי כן צוו לנו רז״ל ללמוד מדות טובות אפי׳ מן עובדי ע״ז ע־ד שאמר הרמב״ם ז״ל ושמע האמת ממי שאמרו, והביאו הדל2) ראיה על זה מן יחזקאל ע*ה שהוכיח את ישראל על שלא עשו כך ואמר וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם כמבואר בסנהדרין, וכן ר׳ מאיר למד תורה מאלישע אהר ועליך מתלו מחליא הדל3) עניותא בתר 1) Chagigak 14, b. 2) Synhedrin 39 b. 8) Baba kamma 92 a wo es allerdings heisst בתרעניא עניותא אזלא; der Verfasser cifcirt selten wörtlich.