Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1903-01-01 · Heft 2 · p. Seite 164

164 Der Streit um den Moreh dos Maimonide3 in Posen. Anhang. 1. Fragment der Flugsohrift. ... לזרעו של אברהם רחמנים ביישנים גומלי הסדים1), ועוד אמרו מייחסותא [דבבל] שתיקות»2.), ומעתה אדון עטך ואומר אם רחמן אתה למה לא חמלת על כבו[ד רבותינו] וחכמינו הטהורים והחסידים זיל לחרפם ולגדפם לעיני ההמון חחולבי׳ לתמם ותדבר על אבותינו כזבים ושקרים והלא ההמון אין צריך לזאת הידיעה כלל בי לא ידעו מה הוא ודברים כאלה עמוק עמוק בעיניהם מי מהם ימצאנו, ואם רצונך להדריכם בדרך הישר אינך צריך להודיעם דבר מאלו הדברים אשר הם בעיניהם כספר החתום רק הוכח תוכיח אותם על העברות המצויות בידם בגון אונאה ושבועת הנם ולשון הרע ורכילות והרומי׳ לאלה רבים לא בדברים אשר לא ידעו מה הוא, מכאן יראה בברור שאין כוגתך רק להתיהר ולהראות להמון איך שאתה גדול בחכמה וביראת חטא מן אבותינו הקדושים ז״ל והפכת הקערה על פיה, ואם בייש; אתה למה לא תסתיר פניך העז והנמהר ולא תבוש ללכת בגדולות ובנפלאות ממך, ותקיא מפיך תמיד דברי שטות ופתיות ולעג הרבה ניעת בשר על חכמי׳ קדושים זיל אשר עמדו בסוד י״י ובהיכלו כלו אומרים קדוש וברוך, ופיך הטמא אינו ראוי לישא את שסותם על שפתיך, ואם גומל חסדי׳ אתה למה לשונך תצמיד מרמה ותכוי; לשלם רעה אל כבוד אבותינו ז״ל תחת טובה אשר טרחו ויגיעו להביאך אליה. ואם מייחסותא דבבל אתה איה שתיקוחך וצניעות דבריך אישר אתה חייב לעשות, אדרבא ההפך נמצא בך באשר אתה הסכל: מרבה דברים של שטות ושגעון, לכן שתוקי תהא כי הוא נאה לשמך ושמך נאה לו, והנה רעה הרשה עלה בלבך ולתקן קצת עוותך לפי דעתך אבל לא תקנת דבר רק הוספת חטא על פשע בי כאשר הרגשת וראית שאין דבריך עולים יפת בעיני הבריות תשמיע קול פחדים ברחובות ובשווקים איך התגין הגדול הרמב״ם דל לבש חרטה בפות ימיו על החבורים ההם שחבר, ואני אומר אין אני חולק [בדה] ואפשר שזה אמת ודעתי; מסכים בי קרוב לודאי הוא, וא׳־כ הוא, הדין עמי, אמנם לא מטעמך; הסכל שאמרת שבסוף נודע לו שדברי חבוריו הם דברי טינות חיו רק, בעבור בי גם בימיו עמדו שועלי־ קטנים מחבלים ברמים כמוך הסכל ולא קיימו מצותו ויאטיסו אזנם משמוע קול מלחש חובר חבר-ויכסו פניהם קלון מלראות את החרם והשבועה אשר החרים והשביע החכם הצדיק שלא ו י) Jebamoth 79 a. a) Kidduschin 71b.