Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1902-09-01 · Heft 9-10 (September 1902) · p. Seite 477

Purim und Parodie. 477 von Charisi’s Uebersetzung des ״More“ (1851—79), schickte mir, ohne Zweifel auoh Anderen, eine kleine Karte aus Vorsailles, worauf folgendes Akrostichon gedrückt war; שמחת פורים וברכתי תעלה על ראשו. אכלו.שתו ושכרו דודים רצה אלהים מעשיכם הטובים יין ישמח לבב אנוש היום להשקני מכדך אדרוש. לדעת למי אלה לו יביט הקורא היקר ממולו בראשי החרוזות ימצא שטו -עןתו לחיים אדונים סמלים ברננה לוב גילה. . רמז למציאה החדשה הנקרא טילאפהאן (sic) כי ערף השמים וגו׳ (קהלת י׳ כ׳) בניט׳ טילאפהאן. Das soll hier nicht als Muster, sondern als Probe aus der neuesten Zeit Platz finden. 19. Seeb (Wolf) b. Jehuda Loeb b, Elia aus Rosienic (so) verf. גפן יחידי ת über allerlei, Berlin 1690, Hanau 1717, s. I. (Jesnitz 1720), als 2. Ausg. Arnst. 1722 (Gatak Bodl. p. 2577); f. 42 (Ed. pr.) חרוזים für פורים mit vielfachen Akrostichen; Anfang ז׳את א׳זמר ב׳נגינה, deutsch: ״Seht, ich begehr euch ein Sach zu singen“; verfasst 1679 (439 — בהלל ושבה גאה). Die Sprache bietet leichte Wendangen und ist mit chalcläisch gemengt; die talmudischen Witze sind nicht übel; der heitere Ton geht bald in einen moralisirenden über. Das Gedicht ist auch in מליצה לפורים von Benseeb, Wilna 1816, abgedruckt (Letterb. S. 12 n. 28). 20. Jomtob Spitz (in Böhmen, eleganter Hebraist), ש י ר לימי הפורים* auf. לקיים הפורים כתקף הספרים, in der Zeitschrift הנשר III, 1864 S. 41. 21. Abraham Jakob Stern, חידה נפלאה, ein Purim- Lied, anf. לדבר הזה אבה סלוח, jede Zeile giebt die Jahreszahl 594 (1834); gedruckt in חצרות השיר v. Pheivel Schiller [Warschau 1840, bei Zedner 684 Nichts von diesem Liede]. Mitteilung des Herrn Red. Anhang (Leon Sini) zu n. 11. Leon b. Abraham סיני unterschreibt 1427, ein Schächterdiplom, ms. Schönbl. 69; der Yerf. des Gedichts ist aber 30*