Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1902-09-01 · Heft 9-10 (September 1902) · p. Seite 476

476 Purim •und Parodie. tiz über die hierkergehörigen. Stücke. f. 39 שיר ■ליום ש י ר בשב ה 56 1; ה פ ו ר י ם. ברוך ברוך אל חי צווה וכו 6 ,מרדכי היהודי, יהודה היה היה האיש בשושן כרית ראש Zeilen, endend mit dem homonymen :פורים שחל לדדות ביום ו ששי יום הפורים חלק לכבוד שבת סוף שש על שם פורים בסעודת השבת ר על יום 61 .f .ראש אם היה יהיה יום כל איש נתן יתן בבקר יאכל עד בערב יתענג ש Ein Muster von Geistlosigkeit! 11. Leon Sini (סיני, Akrostichon zu Purim: ויין נסכי שתו מני ביום פורים תמור פני ובאזהרות אשא עיני. במשענתי בלי :נאי כמעביר בחר סינ" um.1484)1) verfasste folgendes ואכלו טוב לכו דודים כמו מכות יהי שירי בלמודים אדבר בו אשר תתמוך ןנפש זו . יחשבו לו נדבות פי 12. L i e b e r m a n n (Elieser) Sofer, in Prag, זמר נאה לפורים, nach der Melodie von מעוז צוד ישועתי, und זמר נאה לשבת, Prag, ohne Jahr (bald nach 1607), 4; s. Catal. Bodl. p. 476, wonach Benjacob S. 139 n. 194 zu berichtigen ist. 13. Joel Löwe, auch Joel ברי״ל, hier nur י7 ל׳ gezeichnet, bekannter Autor (Catal. Bodl. p. 1628) verfasste 2 Tafellieder für Purim, als שיר משתה לפורים im Meassef VI, 161 abgedruckt. 14. Mo ses heisst der Verf. eines Liedes von 6 Strophen mit dem Akrost. משה הזק, edirt von Jul. Löwenstein aus ms. Merzbacher unter jüdisch-deutschen Liedern, anf. משנכנס אדר מרבים העם לשמוח, Mtschr. X, F. II, 85. 15. Leopold P 0 11a t s che k, מליצה לפורים, Israel und Ham an, 2 Strophen, gedruckt in Stern’s כוכבי יצחק Heft 36, 1864. 16. Salomo Dubno, bekannter Zeitgenosse Mendelssohn’s, הי דה לפורים, die Auflösung des Bäthsels ist יין (Wein), aus einem ms. mitgeteilt im Litbl. des Or. XI (1850) S. 181. 17. Salomo b. Gabirol soll der Verf. des Spottliedes auf einen Geizhals sein, der ihm am Purim Wasser vorsetzte, anf. בכלות־ ייני, s. oben S. 275 N. 7׳. 18. Axje Loeb {Leon) Schlossberg, Herausgeber ג) Ueber den Verfasser s. den Anhang zu dieser Nummer S. 477.