Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1902-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1902) · p. Seite 362

362 Randbemerkungen zu Saadja’s Pentateuchübersetzung. על פי (ebenso auch 2. M. 19, 5 עלי אן לי — כי לי כל הארץ דדיליה הוא .0 ,(10 ,49) שילה;(גמע אלעאלם, S. ,אלדי הולד. — IL M. Das präf. ו in 2) ויוסף היה במצרים. M, 1, 5) hat nach S. die Bedeutung von עם (mit), arab. מע (Ibn Gran ach, הרקמה, S. 21 weist mehrere Beispiele dafür nach); כי חיוו/ הנה (1, 19), 0.חכימן, S. יהא ליכי .0 ,(9 ,2) היליט;בציראת S,;הא לך מלמלא ימלל הוא .0 ,14 ,4) דבר ידבר הוא, S. מתכלם (bekannt ist die arab. Philosophen-Schule der sogenannten מתכלמון, bei den Uebersetzern: הוא יהיה לן לפה ואתה תהי לו לאלהים;(מךברים (4, 16), O. übersetzt 0. למתורגמן ,לרב, S. תרגמנא und;אסתאדא 20 ,4) מטה האלהם), O. חוטרא דאתעבידו ביה ניסין מן קדם יי, S. 21 ,10) וימש חשך;עלעצא אלדי אמרה אללה בהא), O. פתר דיעדי קבל ליליא, ebenso S. כעד זואל מלאם אלליל♦ (Bemerkenswerth ist, dass schon Onkelos es war, der das präf. ו in der Bedeutung von אחר erkannt hat, ebenso übersetzt Saadja (III. M. 9, 22) וירד mit בעד אן נזל, vergl. auch הרקמה S. 22), 8 ,12) מצות) übersetzen 0. und S. 16 ,13). טטפות;פטיר), O. לתפלין, S. מ נ שור. Was bedeutet diese arab. Bezeichnung? Dereiibourg giebt zwar eine befriedigende Erklärung, dennoch gestatten wir uns noch folgende Conjectur: die Araber nennen ein königl. Diplom, das nicht versiegelt, sondern zum allgemeinen Einblick offen ertheilt wird: ״) מנשורDiploma regis' patens, non sigillo clausum,“ Freytag, Wb.); S wählte somit diese Bezeichnung nach Talm. Berachoth 6a: וראו 0 ,(5 ,23) וחדלת מעזב לו —;כל עמי הארץ, אלו תפלין שבראש. übersetzt dieses 1ל als Dativ: ליה, S. dagegen als Acc. ען תרכה (ebenso auch ונטה לו, ibid. 33. 7 übersetzt S. ויציבה). Saadja scheint somit das ל für eine Verstärkungspartikel des Verbalbegriffs zu halten, wie das arab. לאם לתקויה אלעמל♦ Auffallend erscheint es daher, dass S. das ל in לאהבת לרעך כמוך (3. M. 19, 18) nicht so wie hier, sondern als Dativ übersetzt; ואהבת לצאחבך♦ . Für den Doppelausdruck א^בןי und 2) שנאך M. 23, 4 u. 5) hat 0. nur die eine Uebersetzung ׳ךםבא'ך S. dagegen übersetzt v. 4: ׳תור ערוך v. 5: חמאר ש א ני ך♦ Unter אויב verstand er vielleicht den geringem Grad, den Feind aus gegebener Veranlassung, unter שונא, den grundlosen, instinctiven Hasser, so dass die Thora mit diesem Doppelgebot uns sagen wollte, dass wir nicht nur gegen den ״Feind“, sondern auch geigen den ״Hasser“ Grossmuth üben sollen. Vgl, Spr. 25, 21: אם רעב שנאך, und nicht איבך. Ich breche hier die Parallelen zwischen den beiden Uebersetzern ab. Die bereits vorgeführten Vergleiche dürften