Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1902-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1902) · p. Seite 256

.תקנות שרם 256 Einiges über die ולא יקבול אדם ביום קריאת ההלל אך הקהל יכולים י^קבול י^עשות צרכי צבור38). ולא יתפלל אדם בר׳ה ויה״ב בלא דעת קהלו, אך החזן יכול להתפלל יום ראשון של רה״ש, וביה״ב ממוסף ואילך הוא ברשות הקהל. ואם החזן חלש שאינו יכול להתפלל יום ראשון של רה״ש ויה״ב אז הקהל יניחו להתפלל כפי דעתם89). ולא יעלה על לב איש לצוות לדייני ישראל שלא ישבו בדין ושלא יפתח לדון. וכל אלו הדברים גזרנו וקבלנו על פי החרם40). תקנה על דבר יבמה כבר היא כתובה מעבר לב׳ דפין בדף רמ״ט41). wes611s in Frankreich und Deutsehld., 1880, p. 260, meint, man wollte damit ״der Ausgelassenheit und der Verleitung zum Spiel steuern“. Man könnte aber darin auch ein Zeichen der Zeit sehen, deren schlimme Wirkung auf die Stellung und Verhältnisse der Juden keinen Anlass zur Freude, sondern vielmehr zur Zurückhaltung und Sparsamkeit bot. Die Mahle bei Gelegenheit eines x4.derlasses sollten aus hygienischen Rücksichten gestattet sein. So Sabbat 118: במטותא מינייכו ביומי דהקזה אמרו לביתייכו נחמן איקלע. 38) Bildet eigentlich eine Fortsetzung za den vorherigen Bestimmimgen betreffend die Synagogensperre. Gemeint ist, dass man an den Tagen, an. denen man Hallei betet, selbst bei סדר קדושה nicht unterbrechen darf, und dass diese Tage darin שבת וי״ט gleichgestellt seien. Yergl. Note 35 auch in Betreff des Vorrechts der Gemeinde. 39) Bei mhrm etwas weitläufiger: ולא יתפלל אדם בר״ה ויה״ב בלא דעת קהלו אך החזן יכול להתפלל יום ראשון של ר״ה ובליל כפור וביוצר עד מוסף בלא דעת קהלו, אך ביום שני של ר״ה וביום הכפורים של מוסך ואילך הוא ברשות הקהל ואם החזן חלש שאינו יכול להתפלל אז הקהל יניחו להתפלל לפי דעתם♦ 40) Bei MHRM. ולא יצוד, אדם לדייני ישראל שלא ישבו ולא יפתחו בדין וכל אלו הדברים גזרנו ע״פ חחרם♦ 41) Nach einer gütigen Mittheilung des Herrn Dr. Michael Fried- 1 ander ist auf dem angegebenen Blatte wörtlich das enthalten, was in MHRMm Nr. 10■ im 2. Theile mit der Ueberschrift תרנת קהלות שו״ם שנתחדשה שנת קמ״א לפרט gegeben ist. Die Annahme aber, dass dieser Beschluss vom Jahre 1380 den Inhalt dieser Lücke gebildet hat, welche der Verf. des צדה לדרך hier in Betreff der Jebama gemacht hat, ist aus dem einfachen Grunde unmöglich, weil es hier ausdrücklich heisst, dass diese Tekana im Jahre 1196 נ׳׳ו von R. David aus Münzenberg ausgegangen sei, abgesehen davon, dass die hier unter der Tekana Unterschriebenen nicht identisch sind mit denen, welche die Tekana vom Jahre 1380 (קמ״א) unterschrieben haben, und auch keiner von ihnen im.14. Jahrhundert gelebt hat. Wenn also der Verfasser des צדה לדרך oder ein Abschreiber wirklich dabei diese Tekana vom Jahre 1380 bei seinem Hinweis im Auge gehabt haben sollte, so könnte er damit nur den Inhalt der neuesten Tekana gemeint haben, der der älteren Tekana im Wesen entspricht. Uns ist aber noch der Wortlaut der Tekana in Betreff der Jebama, wie sie von R. David aus Münzenberg ergangen, erhalten in derselben N1*. 10 der Responsen des MHRMm, und zwar in dem dort micgetheilten Responsum des R. Meir aus Rothenburg, dessen Schluss auch genau mit den hier angeführten Schlussworten