Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1902-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1902) · p. Seite 255

Einiges über die שו״ם ntJpiV 255 .(35ולא יסגור איש בבית הכנסת אם לא יש־ב הקהל פעמים ושלש והקהל ישמעו דבריו ויעשו משפט. ולא יקבול כי אם בסדר קדושה. .(36ולא יפרוק אדם שום עול ממנו ע״ם גויס ולא יגלה שום סתר לגדם ולא יעשה לא איש ולא אשה סעודת רשות, אך אם יקיז דם או אם יהיו לו אכסנאים יאמר לחברו לאכול עמו או נשים בפני יולדת או .(37בי״ט זה מותר במעמד כלם. Vgl. in Resp. des R. Sam. de Medina, Jore dea, Nr. 117 ־and פחד יצחק s. v. הרם Verhandlungen in Betreff des Bannes gegen das Spiel. 35j Für פעמים וש;ש muss es heissen שלש פעמים. Der Inhalt hezieht sich auf einen im Mittelalter geübten Gebrauch, den Gottesdienst zu stören und die Synagoge zu sperren, bis man in einer Klage,־ die man gegen ein Mitglied hatte, die Zusicherung einer ordentlichen Gerichts- \erhandlung von Seiten des Vorstehers oder des Rabbiners erhalten hat. Und der Sinn dieser Verordnung ist, dass dem Kläger dieses Recht der vollständigen Synagogensperre und der Verhinderung aller Gebete nur dann gegeben sei, wenn bereits dreimal seine Klage bei סדר ה ד ושד, d. i. bei dem Gebet ובא לציון■ des Morgens oder beim Abend-Gebet die Andacht unterbrechend und störend, ohne Erfolg vorgebracht hatte. Diese Tekana findet sieh bereits unter den Beschlüssen, welche als von der französischen Synode unter dem Vorsitz des R. Tarn ausgegangen in MHRM ed. Prag, einmal Nr. 135, und ferner am Ende unmittelbar vor den Beschlüssen der Mainzer Synode, gebracht werden und schliesslieh auch den Mainzer Beschlüssen gegen Ende eingefügt wurden. Hier heisst es: וכשאדם מזמין לחברו לדין וחביו מסרב אין יכול לבטל תפלת יוצר או תפלת מנחה או קריאת התורה עד שיבטל ג׳ פעמים תפלת ערבית או פדר -קדושה ואחר כך יבטל כל התפלה עד שיעשו לו דין, ואם יש שתי בתי כנסיות בעיר אין יכול לבטל כי אם בבית הכנסת שהנתבע יבא שם להתפלל^ וכשביטל גי תפלות יכול לבטל בשתיהן, Ferner wird auch noch weiter in dem stücke, mit den Anfangsworten הרם תקנות הקהלות ששם רבנו גרשום von demselben Gegenstände gehandelt und darüber gesagt: אי] אדם רשאי לבטל התפלה בשבת או בי״ט אלא א״ב בטל התפלה קודם לכן כ׳ פעמים, ln einer weiteren Sammlung von Tekanot in dem handschriftlichen צדה לדרך, Bltt 256 b mit der üeberschrift תקנות ר״ג מאור הגולה, heisst es über denselben Gegenstand: וכשאדם מחזיק בבית הכנסת ומזמין לחברו לדין והוא מסרב אין יכול לבטל תפלת יוצר ולא תפלת מנחה עד שיבטל תפלה ג׳ פעמים רצופית ואז יכול לבטל כל התפלות, (soll heissen: (תפלת ערבית ואם יש בעיר שתי בתי כנסיות או יותר אין יכול לבטל תפלה אלא בבית הכנסת אחת שהנתבע יתפלל בו אך כשבטל ,תפלה ג׳ פעמים בבית הכנסת שהנתבע מתפלל בו אז יכול לבטל תפלה בכל בתי כנסיות שיהיו בעיר. Und dann heisst es noch weiter: וגם יש תקנת קדמונים שלא לבטל תפלה לא בשבתות ולא בימים טובים בשביל תביעה שבין אדם.לחברו אם לא בטל כבר ג׳ פעמ:ם אך בשביל תקנת הקהל יבטל אפילו בת חל ה.. Vrgi. darüber auch meine Abhandlung in Hildesheimers Jubelschrift ״Die Tekanot des R. Gersom“, p. 49 ff. SG) Bei MHRM. ולא יפרוק עול ממנו על פי גרים כל זה גזרנו בחרם ושמתא ולא עלה שום סתר. 3ד) Diese Verbote nicht gebotener geselliger Gastereien fehlen i!1 MHRM. Diese sind nach Pesachim 49 b nur dem ת״ח verboten. S. Alfassi daselbst und Maimuni, הי דעות, c. 5,. § 2. In der Synode zu Speyer wurden diese allgemein verboten. Güdemann Gesch; des Erziehungs-