Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 46 (1902)
- Issue
- Heft 5-6 (Mai 1902)
- Article
- Einiges über die Taqanot Schum
- Date
- 1902-05-01
- Page
- Seite 254 (sequence 16)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 80% known words query
- IRI
…/2829132-2829760-2829764-2883918--31381-2883997- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
204 Einiges über die תקנות שרם. עם החתן לא יהיו רשאים ליקח שום דבר.מבעלי בתים24) וי*א יגנבו הבחורים וכל אדם יהיה עם חברו בשלום25). ואם יהיה שום אדם שיקחו לו הקהל מס או בל דבר שיהיה לו ליחיד על הקהל יתן אותו היחיד את26) אשר ישאלוהו הקהל, אך הקהל יבאו עמו לדין במקומם לפני אותן שאין נוגעין בעדותן של דבר27). ואם לא ירצה ויעבור28) תקנות אלו יהיה בחרם ונדרי כל הקהלות ואם ישהה במרדו חרש ימים יהיה ממונו מותר למסור למלך29). וגם קבלנו עלינו לשמור החרמות. אם שום ארם יעבור החרם יש לקנסו ולהלקותו"3). ויש לנו לקלל את המלשינים בכל שבת31). וגם כל מי שיעמיד סגן32) או גלילת ספר תורה או כל צרכי הקהל על פי הגוים שיהיה בנידוי ואחרמתא מי שיעשה כדבר הזה. לגם המתפלי7 או מי שעוסק על פי גוים שיהא דן את ישראל יהא בנידוי [כי] יש לו לעשות ע״פ דייני ישראל. ואין לשחוק לא עם גויס ולא עם ישראל עבור מעות, אך עבור לאכול ולשתות <כ״א) בחולו של מועד או בבית חתנות עכור אכילה ושתיה [מותר] ולא יתן מעות עבור אכילה33). והפרנס אין לו לשום הרם בחשאי או להתיר חרם בלא דעת הקהל ולא רב ברבנותו כי אם ישים חרם או יתיר במעמד כולם34). Lateranconcils von 1215. S. Graetz Gesch. 7, p. 17 und 6, p. 398, Nr. 24 des Auszugs aus Schöbet Jehuda von Salem, ibn Yerga, wo es heisst: ועוד זאת הכבידו עולש בשנת קע״ו (תתקע״ס שיתן לו כל בעל בית,לגלח ו׳ פשוטים בכל שנה לזמן חגם. Zwischen den. beiden Abgaben von gleicher Habe von 6 Groschen dürfte wohl ein historischer Zusammenhang sein, der noch zu eruiren wäre. 24) Bei MHRMr u. m heisst es nun: והבחורים שעם החתן לא\גנבו. 25) Die Worte וכל אדם יהיר, עם חברו בשלום fehlen bei beiden MHRM. Sie dienen hier zur Begründung des Vorhergehenden, Diese ־Scherze bei den Hochzeitsmahlen ־werden wohl viele Aergernisse und Streitigkeiten hei beigeführt haben. S. Schudt ״Jüd. Merkw.“ Bd. 2, Buch VI, § 7, wo von dem Uebermuth der jungen Leute bei Hochzeiten die Eede ist, dessen sich4 die ehrbaren Juden geschämt hätten. 2G) Bei mhrm. יתן אותו יחיד משכון לד,ההל אשר ישאלוהו♦ 27; Bei MHRM ein Zusatz ויחיד כאלו תופס את שלו ואין הא]'מוציא מחברו. 28) Für ואם לא ירצה ויעבור bei MHRM וכל אשר יעבור. 29) Bei MHRM Zusatz או לשלטון. 3°) Bei MHRM והעובר.מתקנותינו יש לאל ידנו לקנסו לפי דעתנו. 31) Es scheint, .dass man allsabbathlich eine Verwünschung in be- ■stimmter Form gegen Angeberei und Verläumdung, vielleicht nach dor Haftara oder nach יקום פורקן ausgesprochen hat. Eine solche ist aber nirgends zu finden. In keinem Falle ist aber an eine Einfügung des Gebetes ולמלשינים in das Siebengebet zu denken. a2j Bei MHRM für סגן heisst es חזן. 33) Diese Verordnung gegen das Spiel fehlt bei MHRM. . 34) Bei mhrm: והפרנס־אין לעשות בחשאי או להתיר חרם בלא דעת הקהל. ולא הרב ברבטתו לא ישים הרם על שום אדם ולא יתיר חרם הקהל כ״א