Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1902-05-01 · Heft 5-6 (Mai 1902) · p. Seite 249

Einiges über di© תקנות־ שרם♦ ■ 249 Dungen durch R. David aus Münzenberg ergangen sind. Nachgewiesen ist dies in Betreff der Jebama; 2. dass im Jahre 1220 eine grosse Synode zu Mainz stattfand, von welcher die Tekanot bei MHRMr. und m, erhalten sind; 3. dass auch im Jahre 1223 eiue solche zu Speyer stattfand, deren Beschlüsse uns im צדה לדרך erhalten sind, deren Wortlaut wir hier veröffentlichen. Ueber den geschichtlichen Grund und Hintergrund dieser Beschlüsse wird Näheres in den Noten zum Texte unserer hier folgenden Edition angegeben. .(1תקנות הקהלות מאשכנז .(3נחנו2) גזרנו בתפיסת חפץ נחנו הח״מ על החתום אשר כל בן ברית לא ילך במלבוש נכרי ולא ילך ברהיטי חלולי בתי זרועות ולא יהיה לו בלורית מספר קומי ולא יגלח זקנו בתער ולא .(4כעין תער, ולא יאכל איש עם אשתו בימי ליבונה עד שתטבול בזמנה ף MHRMm. Nr. 102 bat die Uebersclirift ,תקנות ר״ג מאור הגולד, Koibo דין תקנות רבנו נרשום וגזרות קדמונים ז״ל, MHRMr. Bi. 112a keine XJeberschrift. Dagegen bat in den Responsen des R. Meir aus Rothenbürg die Nummer 1019 nichts weiter als die Worte מקנות רבנו גרשום, also eine XJeberschrift ohne jeglichen Inhalt. Die weiter Bl. 112 a gegebenen תנלןלת gehören demnach dorthin. Vergl. Einleitung. S. 241 f. 2) MHRMr. und m beginnt mit den Worten: ״צץ המטה ופרה זדון והחמס קם למטה הרשע ואין נושע, וכבר אין עין השע וקול שועת המייללת בת עמנו ע; תה באזנינו ונקשרנו וגזרנו בנידוי ובאלה ונהיטת הפץ נחנו החתומים וכו," (fehlt hei MHRMm) ינאגדנו• Die Worte צץ המטה ופרה הזדון sind ,der Selieha תוחלת ישראל für den zweiten Busstag entnommen, als deren Verfasser sich Salomo הקטן am Ende gezeichnet hat. Dieser ist sonst unter dem Name R. Salomo 11a־Babli bekannt und soll nach Luria, Resp. N1*. 29, der Lehrer der ״Leuchte des Exils“ gewesen sein. S. .Zunz, Littexaturgescli. der synog. Poesie, p. 101; diese Selieha wird auch erwähnt Tos. Chullin 42 a Schlgw. דרלסת הנץ. Im צדה לדרך beginnt eine andere und besondere Tekana gegen die Verläumder und Angeber, an deren Schluss Jakob ben Meir und Samuel ben Meir gezeichnet sind, mit den Worten צץ המטה ונהפך לנחש נושך בלי לחש וכו׳, nach einer gütigen Mittheilung des Herrn Dr. Michael Eriedländer. 3) החתומים מטה על החתום. Hier ist entweder für החתומים zu lesen הבאים oder die Worte על החתום sind zu streichen. 4) Die Worte von אשר כל בן ברית כל׳ bis בזמנה fehlen bei MHRM1*. und m und Koibo. Diese Verordnungen bis auf die letzte sind durch die Zeitumstände veranlasst worden, obgleich sie auch ihre halachische Begründung haben. Das Verbot, sich nicht gleich den Christen zu kleiden, keine durchlöcherte Schnürärmel zu tragen, wie sie wohl damals Mode gewosen, und auch keine fremdartige Haartracht zu haben, hat seine tal-