Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1902-03-01 · Heft 3-4 (März 1902) · p. Seite 155

Jeliuda ba-Lewi oder Moses bn Esra? 155 חקוק עלי לבי כחותמי2) הוא ה?תב היה לבד קטמי נפת.וצוף מסף בממעמי על־כן אני עבד לעולמי5 6 7) אל תקראו עוד אהבי בשמי») נודו8) לבת־עיני בבת־בךמי9 10 *) אגבריןאנקם באיש דוךמי מסף בנדו בבכי דמי . הולך במר שיחי ובשלומי12 * * 15) פן יעצרכה מהלך נשמי3ג) ויקוד עזבו יום;דד עמי תמיד בפיו תן ריחף בשמי: איףאסעךה לבי בשיר מבתבס 0! אם הקסמים1 2 3)!מיון לבות בי בא והביא רעבון4) נפשי בו נעמו אזני ונךצעו זכר יהודה יחריד לבי שכר לאבד בעדו הבו,) 15 אולי ברשתם אתפשר, יניוך) אך־וה בי״ין אל,בת ברוב שב!שח") יתקדרו שמי בצורצי נשא שלומותי נהג ולך זכר ברובי העלה עטי14) 20 אולי בשמיו יןלו15) על־איש Wer ist als Yerfasser dieses Gedichtes anzusehen? Für die Autorschaft Jehuda ha-Lewi?s spricht die Thatsache, dass es in den Handschriften ihm beigelegt wird, ferner der Umstand, dass Yers 13 anders kaum zu verstehen ist: Nennet meinen Namen — Jehuda — nicht, denn mein 1) So in den Ms.; derselbe Ausdruck kommt auch bei Moses Ibn Esra, Diwan (ms.) Nr. 64 vor: נועם בשיר מכתב ידיהם מנעים ריח כפרינו ותפלחינו. An beiden Stellen wäre vielleicht besser בשור מכתב zu lesen. 2) Ygi. Hohe! 8, 6; 1971: בהותמי. 3> 1970: .כרןסמים ף Gen. 42, 19, 38. 6) D. h. עבד עללם, so lange ieh lebe; vgl. Exod. 21, ß. Für ונרצעל in der ersten Yershälfte ist am Eande die La. לנרצעתי als נ״א angegeben. 6) Ygl. Euth 1, 20. Wie der Yers aufzufassen ist, soll im Folgenden besprochen werden. 7) Nach Prov. 31, 6. «) Hiob 2, 11. 9) D. h. Wein. 10) I Kon. 20, 42. ״) Ez. 28, 14. 12) Wenn ich dem, der von dannen zieht mit meinem Kummer und mit meinem Grusse (dem Boten), den Auftrag gebe . . . *3) II Kön. 4, 24; I Kön. 18, 44. In beiden Mss. יעצרך. 14 1970:. כרוב לב. Mir will sich der Sinn dieses Halbverses nicht offenbaren. 15) Hohel. 4, 16.