Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1901-01-01 · Heft 5 · p. Seite 556

556 Materialien zu einer Biographie Wolf Heidenkeim s. Aus einem Briefe H. J. Michaels an Heidenheim. העירני כיסי כ״ה אייזק ברלין שיי על דברי המסורה שהביא מכ״ת בהערה לעין הקורא על כלנה (בראשית י׳ י׳) י״ב פתחין באתנח בבראשית והנה במקרא נדול לא נמסר במערכת כ״א מן יהושע והלאה, ובמפריו ותאבל נמסר על .הצד כ״ב פתח באתנח ואם נפקדם נמצאים ל״ב מלבד פגשתי שהוא שנגה כאשר אדוני דבר בשום שכל ואלה הםז נן בעדן מקדם, מפריו ותאכל, ואכד וכלנה, בנסעם מקרם, ויסע לוט מקדם, ויברכהו ויאמר, אל הנר ותהר, ויאמר ד׳ אם נא, דגש אברהם ויאמר, ויען אברהם ויאמר, לוט הפתחה, ויאמר אל נא אחי, לבית אבימלך, ויגמל, מן החמת, את אביטלך על אודות, ויתן לאבימלך, ואת המאכלת, את המאכלת, (האחד מנה בן בלעם והאחד עזב) ימיה ללדת, ויקם יילד ויבז, הנה נא זקנתי, מבאר שבע, עמדה מלדת, ויאמר נקבה, לי שם נדר, .על העיר בטח, קרית הארבע, וישב אל אחיו ויאמר, לא נוכל לרדת, את יוסף ויאמר, יאכל עד. וגם דברי ידידי בעדותיו על בן בלעם בוכלנה ובהחמת נראים כמתנגדים ועוד וכו׳ מדוע הטעים חמץ יין בדרגא בדרך זרות ולסתור דברי עצמו בשום שכל על וישלחו אותו ועל היו יהיה. Aus Heidenheims Antwort. ומה שהעיר ניסו התורני המופלא הרד איזק ברלין שי׳ אנכי דורש. בשלומו הטוב מאד הנאני בראותי כי טרח ויגע ומצא ל״ב אבל מה אעשה כי מצאנו יתיר ויתיר שלא הזכיר בעל המסרה ובפרט במשקל פ?נל וכבר כתבתי בעין הקורא שמות ל״ב ו׳ כי המסורות האלה במחלוקת שנויים יעויי״ש ולכן אין לסמוך רק על מציאת הספרים הבדוקים ומה שהעיר עוד בענין הסתירה שבדברי בין מש״כ אצל וכלנה ואצל החמת אמת הדבר כי הדבור שאצל החמת נלקח בחסרון וכן תקונו ובעדות. בן בלעם בטעמי המקרא שלו ואע״ם שלא הזכירו בכלל פתדוין דספרא שהעתקתי לעיל וכו׳ ואלו זכיתי לקבל דברי ידידי שי׳ קודם גמר הדפוס1) כבר הייתי מתקן בלוח התיקונים כמו שתקנתי חמץ יין. Aus Noten Heidenheims zu Salomo b. Melecbs. (2מכלל יופי. Salomo b.Melech zu משארותם (Exod. 12, 34): היא העיסה עצמה ואפשר שנקראת כן לענין מזון כמו,שארה כסותה כי הלחם הוא עיקר מזון האדם, noch Rabbiner in Mainz war, während er i, J. 1800 bereits in Hamburg war, woselbst er am 7. März 1802 gestorben ist, Auch gab , es 1818!keinen Hamburger Oberrabbiner, vgl. Graetz, Geschichte XI, 422. Yielleicht muss es תקנ״פז heissen. 13 Der Brief ist demnach 1818 oder kur׳s darauf geschrieben. 2j Abschrift J. H, R. Biesenthals im Besitze des Berliner Rabbinerseminars, auf die Herr Dr. Berliner mich aufmerksam machte.