Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1901-01-01 · Heft 5 · p. Seite 446

446 Studien über die Besehneidung. mit inbegriffen. Allein weder ist die Vorhaut ein Prototyp der Unreinheit, noch ist die Beschneidung dasjenige der Reinheit. Der Beschnittene steht nicht als ein ״Reiner (טהור)“ im Gegensätze zum ,,Unreinen (טמא)/‘ sondern als ein תמים״ Vollkommener“ im Gegensatz zum "בעל מום einem mit einem Leibesfehler Behafteten“1). Abraham wird erst vollkommen (תמים), indem er die Beschneidung anmimmt2). Die Vorhaut (ערלה) ist im biblischen Sinne ein generelles Gebrechen des Menschen, welches dnrch die Beschneidüng (מילה) behoben wird3). Der Beschnittene war — wenn er nicht sonst mit einem der Gebrechen behaftet war, die in Levit. XXL 18—22 auf gezählt sind — תמים vollkommen, konnte aber dabei je nachdem entweder ״rein טהור“ oder ״unrein =טמא ׳“ sein. Wer am Pessachmahl tbeilnehmen wollte, musste vor allem ״תמים״ d. h. beschnitten sein, aber auch der Beschnittene wurde nicht zugelassen, so lange er טמא״ unrein“ war, ebenso wie die Priester überhaupt makellos und rein sein mussten. Levit. XXI, 17. איש מזרעך לדרתם, אשר יהיה בו מופלא יקרב להקריב להם אלהיל. Levit. XXII, 3—9. כל איש אשר יקרב אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לד׳ וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההיא מלפני אני ד׳. Auch das Thieropfer musste in erster Linie תמים״ — vollkommen und makellos sein4). Nur die Vornahme der Beschneidung ״macht ״unrein“, darum folgt der B. ein Tauchbad nach, und erst nach diesem war der in den Bund Aufgenommene ״rein״. Der männliche wie der weibliche Proselyt wurde erst nach dem Tauchbade <טבילה) als Mitglied des Bundes angesehen5). Die B. hat zwar zur Folge, 9 Vgl. Numeri xix, 2. תמימה, אשר אין בה מום. Genes, xvii, 1. התהלך לפני והיה תמים. 2j Midrasch. R. Genes. 46. אמר ר, ילדן מה התאנה הזו אין לד, פסולת אלא עוקצה בלבד, .... כך אמר הקב״ה לאברהם א׳ אין בך פסולת אלא הערלה העבר אותה ובטל המום. 3) Midrasch. R. Numeri xii. אמד להם משה (רבני ישראל) המילה צוה ד׳ לעשות לא״א בעת שביקש להראות לו אף אתם מי שיש בכם ערל יצא .וימול עצמו כמה דתימא: התהלך לפני והיה תמים שהערלה מום הוא בגוף ף Levitic. XXII, 19—24. ף Talm. bab> Jebam. 46. 47. לעולם אינו גר .עד שימול ויטבול נתרפא מ ט ב " ל י ן אותו מיד ו ב׳ ת" ח עומדים על גביו ומודיעיןאותומקצת מצות.....*.פזבל ועלה הרי הוא