Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1901-01-01 · Heft 4 · p. Seite 386

386 Der Commentar des II. Benjamin b. Jehuda zu den Sprüchen. לפרש כי רוח צפון תוליד הגשם, כי ידוע הוא לכל בעלי שבל, כי רוח צפון יוליד אויר זך, וכן פירשו כפסוק מצפון זהב יאתר,1), וגם א״ג פי,3) תחולל תבריה הגשם ויכלא, אם כן יהי פי׳ פנים נזעמים של גדול או של שופט כאשר יכעס על העדים או בעלי דינין יבריח מהם, לשון סתר3), ויסתירנו. 26 [מעין נרפש] שהוא מלא רפש וטיט, שהרע מקלקל היפה, כן הצדיק שמט לפני רשע, וידחה מפניו ואין לו תקומה לפניו, כלומר דבר רע זה הוא ובלתי נאות, אחר כן אמר כשם שאין טוב לארם לאכל רבש הרבה, כן לא טוב לחקור על כבודם, כבוד הצדיק למה מט4), וכבוד הרשע למה גבר, בי הוא מביא עצמו להטיה דברים כלפי מעלה5), או לא כבוד להקור אדם אחר כבודו, כי נראה מתגאה. 28 [עיר פרוצה] שהיא בלי הומה, שהעיר אין לה גדר אין לה תחום וגבול, כן האדם אשר [אין מעצר לרוחו], שאין יכול לעצור הדברים שבלבו6) לבלתי הוציאם בשפתיו. כה 1 [כשלג] שלא יתכן [בקיץ], [וכמטר] לא יתכן [בקציר], [כן לא נאוה], זכר, מן נאוה בירושלם7). 2 [כצפור] שהוא נד תמיר ואיננו עומד במקום קבוע וכצפוי דרור שהוא מעופף תמיד [בן קללת חנם] לא תבא על המקולל, זהו לפי הכתוב בספר, אבל לפי המוגה בחוץ כך פי׳ כאשר הצפור והדרור ינודו ויעופו וישוטו בארץ וסופם לחזור אל קנם ומקומם, כ; קללת חנם אליו תשוב על המקלל8), וכדרור שם עוף, ודרור קן לה9). 4 [אל תען כסיל] לכל דבריו, אך פעם אחת או שתים תשיב לו 5 [פן יהיה חכם בעיניו], או פירושו מן הדין שלא יענה לו אדם, אבל בעבור שלא יהיה הכם בעיניו, ענה לו10). 6 [מקצה רגלים], פא״ג11) ככר אמרנו כי הקצוי הוא כריתת הפאות והקצוות, וככר נודע בי הרגלים הם מקצות13) ') Hiob 37, 22. 2) G153 .3 ס״ד, .־, rad. .חלל ף HSS. fehlerhaft: שקר. 4) C. H. und C. Mn. verschrieben : מנו. 5) a h. :,למעלד. 6) c. Mn.: .שבלב י) HL. 6, 4. s) Vgl. Raschi z. St. 9) Psalm 84, 4; C. H. irrtümlich: ודדרר u. s. w.!0) Ygi. Rksehi z. St. 1ב) Gr, ס״ה S. 452, rad, קצה (wörtlich wie hier); vgl. auch K. ,ס״ד S. 461, rad. קצה. 12) c. H. מקצת.