Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1901-01-01 · Heft 3 · p. Seite 313

Anale cten. 313 gelangen kann? Die Stelle ist aber eineüebertragung aus Cbullin 1851): ישראל ועכום שלקחו שדה בשותפות טבל וחולין מעורבין זה כזה דברי רבי רשבג׳א של ישראל חייב ושל עמם פטור ע״ב לא פליגי אלא דט״ס יש בררה וכד. Dadurch wird der Sinn der Stelle in Baba b. nicht wesentlich alterirt, denn der Zweck, zu welchem die Baraita angeführt wird, ist klar. — Zu dieser Art von אשגרה sind auch solche Fälle zu zählen, bei welchen es sich bloss um den sprachlichen Ausdruck handelt. Z. B. Kidduschin 75a; in Bezug auf die Ansicht ארוסה שעברה הולד שתוקי wird gefragt: אלא מאי שתוקי שמשתקין אותו מנכסו אביו פשיטא מי ידעינן אבוד! מנו וט׳. Selbst im Sinne des Fragenden hätte doeh die Frage anders lauten müssen. Hingegen ist die Frage richtig angewandt auf den Auspruch Samuels Kotubbot 13b : עשרה כהנים עומדים ופירש אחד מהם ובעל הולד שתוקי. D) Während in den genannten Beispielen es sich um Uehertragung von solchen Stellen handelt, die sich auch an dem gehörigen Ort vorfinden, erwähnen wir zum Schluss einen Fall von TJebertragung, in welchem die ursprüngliche Stelle ganz verdrängt wurde. Dahin gehört Baba, b. Bla : ..תנן התם הקונה שני אלנות ■בתוך של חברו מביא ואינו קורא ר״מ אומר מביא וקורא אמר ר״י אמר שמואל מחייב היה ר״מ אף בלוקח פירות מן השוק ממאי טדקתני משנה יתירה מכדי תגי ליה דיש לו קרקע פשיטא המביא וקורא אלא ש״מ וכר. Es ist nicht recht einzusehen, wieso es in Bikkurim eine משנה יתירה ist, weil es in Baba b. heisst: יש לו הרקע. In Wirklichkeit findet sich in Bikkurim selbst 1, 11 eine zweite Mischnah: ..הקונה ג׳ אלמת וכר מביא וקורא ר״מ אומר אף שנים (in der Mischnah des Jer, די), und darauf bezieht sich eben der Ausprsuch S’s.1). J) Yon Herrn Dr. lewy hörte ich zwei Beispiele solcher Art. Baba k. 55 אמר ר״ל כאן שנד, רבי תרנגול טווס ופסיוני' כלאים זה בזה. Die Schwierigkeiten liegen auf der Hand. Ygl. Tosafot s. v. אמר ר״ל. Der Sachverhalt ergiebt sich jedoch aus Jer. Kilajim 27a: עוף לא תניתה אמר די אייתיתיד, מן דבר דליה תרנגול עם הפפיוני וכוי, (nämlich in Kilajim 1,6) כלאים. Darauf R, L. משנה שלמה וכוי, nämlich, dass es bei עוף KiLajim gibt. Ferner Hedarim 55 a der Ausspruch R. J. הכל מודים בנודר מ] התבואה שאינו אסור אלא בה׳ מיני!, der, auf die Mischnah Nedarim bezogen, nicht verständlich ist, sondern zur Mischn all Challa I, 2 gegeben wurde zur Erklärung, worin die Differenz zwischen R. M- und חכמים besteht, nämlieh in Bezug auf [דג.