Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1901-01-01 · Heft 2 · p. Seite 164

164 Der Comineiitar des B. Benjamin b. Jelinda za den Sprüchen. שהדין עמו, וכשיבא חבית ויכזיבהו היין1), חוקר הדין ויראה שהוא הפכו לפעמים. 18 [ובין עצומים] אנשים רבים, כמו עצום ורב2). 19 [אח נפשע מקרית עז] מאחיו3) ומבית אביו שהם לו כקרית עוז, [וסדינים4)] יולדו ביניהם חזקים ועבים [כבריח ארמון] הבירה הגדולה, ויתכן היות אח אוי5) לו לנפשע כול׳. 24 [איש] בעל [רעים] רבים סופו [להתרועע], כמו התרעעה הארץ6), כי ישען עליהם ורובם משענת קנה יציץ7), [ויש אהב] אחד מאלף והוא [דבק] עם רעהו יותר מהאח. יט+ 2 [גם בלא דעת] היות הנפש לא היה דבר נאות ומתקבל, ואם יש לו דעת והוא אץ ברגלים, פי׳ מהיר, כמו ויאיצו המלאכים8), סופו להכשל ולחטא. 4 [הון יסיף] לאדם רעים, והדל אפי׳ מרעהו הראשון [יפרד] טמנו. 6 [רבים יחלו פני נדיב] שיתן להם משלו, [וכל הרע] אפי׳ הרעים הנאמנים [לאיש מתן] שנותן טהרה מבלי בקשה, 7 [כל אחי רש שנאת], כל שכן רעיו שאינם קרובים [רחקו] עד למרחוק, [מרדף אמרים] מי שהוא רודף אמרים שלא יהיו, וסמך אותו לרש, כי הרש גם כן לא יתן לריעיו כי אם דברים ולפי הכתוב בפנים9). 8 [למצא טוב], כי מלת אהב מושך עצמו ואחר עמו. II [שכל אדם] נרם שהאריך אפו, 3! [ודלף טרד] בבית, אחת הנה ואחת הנה, כן הוא מדייני אשה, 14 [בית והון] אפשר לאדם לנחול מאבותיו. 16 [שמר מצוה] שצוהו אבותיו ומדריכיו, שומר נפשו שלא תאבד, ובוזה, מן ויבז10), כלומר מי שמבזה דרכיו ואינו חושש ללכת בהם, או שעושה מעשים נבזים, סופו למות באין מוסר, 17 [מלוה ח׳] מי שחונן הדל, לפי שאינו בוטח שיפדענו לעולם, אם כן כשהלווהו סמך על השם; וציוו 19 [גדל11) חמה] מחובר לפסוק עליון, כלומר לא תגדל חמתך, כי אם תצילהו ולא תהרגנו בפעם ראשונה, עוד תוסיף ליסרו פעם שניה, פ״א מי שהוא גדול חמה, סופו לשאת עונש, כי אם תצילהו פעם אחת מן העונש, עוד תוסיף חמתו להתגדל עד שישא עונש, ותו12) תוסיף, סימן הנקבה שלא לנכח. 20 [למען תחכם באחריתך], .ויכזיבהו בדין :Richtig (‘ .5 ,26 .s) Deut .מאחיו :3) In C. Mn. feklfc .ומדובים :lOthikk (* .או :.5) C. H .19 ,24 .Jes (* .(משענת הקנה הרצוץ) .21 ,18 .7) II. K .15 ,19 .8) Gen .Ygl. Rascki 2. St (« .34 ,25 .Gen (׳» •גרל :K*thibh (״ •(תוסיף ist dittograpkirt (vom folgenden “ותו,, (־1