Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 10 · p. Seite 559

Besprechungen. 559 (vgl. ob. S. 555). Es ist kein günstiges Zeichen für den Men sehen , wenn er das Glück des diesseitigen Lebens gering achtet: die Kinder Israels sollen dankbar gegen Gott sein und ihn preisen שהביאן .והראן חמדח העולם הו ה S. 69. An dieses Stück, in welchem dreimal der Satz אילו חכמים (הכמי ישראל) ותלמידיהם שמוסרין אח עצמם במקרא במשנה במדרש בהלכות ובאגדוח vorkommt, schliessen sich Gespräche mit Karäern (S. 70 מצאתי אדם אהד שיש בו מקרא ואין בו משנה, s. 72 בא חבירו וישב כנגדו אף בזה יש בו מקרא ואין בו משנה, womit man Kap. 2 iin Seder sutta vergleiche, das. S. 171 ומצאני אדם אהד ובא אלי בדרך מינות ויש בו מקרא ואין בו משנה אמר לו מר)רא ניתן לנו מהר סיני משנה לא ניתן לנו מהר סיני וכו׳) über agadische Auslegung und die Be־ gründung der traditionellen Auffassung einer Anzahl biblischer Gebote an, in denen die Polemik in der mildeste] 1 Form ruhiger Belehrung gehalten ist (vgl. auch Weiss a. a. 0. S. 289); über das besonders interessante Gespräch Kap. 15 A11f. S. 72—75 geben die lichtvollen Noten des Herausg. wie die Arbeiten von Bacher und Oppenheim (vgl. ob. S. 384) reiche Aufschlüsse. An die letzte Frage auf S. 75 bind die ähnlichen Ausführungen S. 76, 78, 79 angedügt, man vgl. auch die gleichen Wendungen ואם חזר ועשה תשובה * . ואם לאו הרי הוא וכל S. 77, 78 und אם הורה ועשתה וכל S. 79; die Einschaltungen הירבה אדם וכל S. 76 unten, האומנין U. s. w. S. 77 fg. finden wohl ihre Er- Idärung durch die Zusammfassung in letzten Absätze S. 80 ד" א למי אוי ולדוה בגדתה . . Es folgt noch am Schlüsse des zweiten Theiles S. 80 fg. über die דורות הראשונים, die ein so hohes Alter erreicht haben לעשות גמילות הסדים זה עם וה (das Wort לבודקן fehlt in Yen.); Jesaia war unter allen Propheten ausgezeichnet עליו (Ven. מפני שמקביל (שמקבל מלכות שמים בשמחה s. 82, Mose wird als אב החכמה ואב הנביאים gepriesen (vgl. auch s. 68) שהיו ידיו . . נקיות מן הגזל S. 83 (אשרי אדם שמעשיו מרובין׳ מחכמתו S. 84; das. eine Auslegung über HL. 3,11 eingeschaltet), in den Tagen des Josua, קיבלו עליהן ישראל מלכות שמים באהבה S. 86, in den Tagen des Propheten Samuel קיבלו עליהן ♦ . מלכות שמים ביראה' das., in den Tagen des Propheten Elia היו ישראל יריאי שמים לאמיתןs.87,in den Tagen des Königs Hisiäa היו ישראל עסוקין במקרא במשנה במדרש בהלכות ואגדות S. 88 — sie erreichten eine Frömmigkeit, die ein Thcil der Soeligkcit ist, die den Frommen im zukünftigen Leben besehieden sein wird. Mit diesem Gedanken, der am Anfänge des Werkes ausgesprochen ist (S. 14 u. 15, vgl. ob. S. 555) schliesst auch die zweite Pforte. Es ist mir vielleicht gelungen einen grösseren Zusammenhang in ihr nachzuweisen, als die Schlussnote des Herausg. auf S.88 ׳ erkennen lässt. ׳ # Kapp. 18—19 (21), S. 89—118, bilden ein einheitliches Stück, eine von dem Grundgedanken des Werkes sich nicht entfernende Auslegung von Klagcl. 2,19, in welche nach der Weise des S.E. mehrere andere Auslegungen (S. 93 über Ez. 47,12, citirt S. 91: S. 102 über Josua 7i6־ fg.: 8. IOG—109 über Lev. 19,16 fg.: S. 112 fg. über Joel