Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 10 · p. Seite 553

Besprechungen. 553 157 ,48 נתכוונחה ,149 החרבתד. . . ושרפת . . וישבתה ושלותה u. s. w. (vgl. Mschr. das. S. 207 a. Anin. 5). — ,ך für א in אבה (auch in A mehrmals) S. 140 u. 174, wo unnöthig אבא corrigirt ist (vgl. Mschr. das. S. 208); — die Endung ין in hobr. Wörtern wie ,177 ,137 •8 לאחרין האמצעיין s. 1801), גשמין s. 8, הדשין s. 9, ברמץ s. 12. צדיקין s. 16, שבטין s. 188, שמשין s. 194 (für בךכין s. 194 ist wie s. 21, 22, 86 ברכיו zu 1., so auch in Yen. und bei Hör. S. 52, vgl. auch S. 78 Anm. 37), in A c. 6 gegen Ende הצריקין, c. 4 אדן ■für אדם wie Tosefta Bcracb. Auf. in der Wiener Hs.) — PL m. auf ות in והמסורות S. 77, 101 והסרקוח והגקרות (Kidd, 82a, והסריקים והנקודות, Toseft. edZuckcrm. Kidd. y ותסרוקת . . והנקודות), nicht aus והסדקים והנקרים crmp,, wie Fr. vemiuthet; נקודות und wohl auch סרוקות nach der Form משוחות לקוחות n. a. (cf. Levy 111, 422: Strack u. Siegfried, Lehrb. der 11h. Sprache S. 54); auch in A c. 5 הירושות für □הדרשני der Agg.: für אנשי משוחות s. 147 hat die Quelle Sitrc 1 § 160 דורשי רשומות, vgl. die Anm. Fr’s 2. St. — של verbunden mit dem darauf folgendem Worte: שלכתובים s. 10, 2) 87 *שלמים ,15 שלענין mal; unnöthig corr. ,(של מים 18 שלמעלה ,69 שלאחר :128 ,5 *שלאחריו (vgl. Mschr. das. S. 209 und Harcavy, Responsen d. Ge011 im S. 2 Anm. 8). — מי selbständig für מ־ in ומי שנשא s. 185 und מי שרחמיו s 195 (unnöthig corr. ומשנשא u. מש רחמיו, so auch in A c. 6 Auf. מי שהן, c. 28 Anf. מי שהקב״ה, c. 39 Ende מי שנטה, Tanclmma Bub. בראשית Nr. 4 מי שמזכיר, vgl. das Ketib Jes. 44, 24 מי אתי und dazu Ber. r. c. 1 (3) und c. 3 (8) und Harcavy a. a. 0. S. 47 כי טעמיהל S. 49 כ אי וה צד — ,(כי בעל sehr häufig, lieben כיצד S. 8 16, 19, 20, 22, 108, 139: für וכאי S. 176 liest Hör. S. 88 ובאי, vgl. Levy 1 61, 63; u. II 322: Kohut. Aruch IY 309. — ס für ש in הסטן S. 20 (Sach. 3, 2),* ebenso in A. c. 4 (4) in der Deutung von Hiob 38,1 מבין סערות ראשו, c. 10 (9; י,כחוט הסערה c. 17 (6) מתחילת ספר ועד כאן אין כת׳ סמך כיון שנבראת נברא הסטן עימה, c. 21 (8) 'ויגרש את האדם ויגרם הראה לו ופו c. 44 (9) 139 1>) ודע סרעפי, 29: fehlt in den Ausgg.: das. in den Ausgg. (4) משרפוא □יד aus Jes. 33,12), vgl. Berliner, Bcitr. z. hebr. Gramm. im Talm. 11. Midrasch S. 24 fg.; Dalmann, Gramm. S. 50: ה/7ג cd. Hildesh. S. YIII. חט S. 7, 8, 37, 47 u. ö. neben חטא S. 8, 65, vgl. Levy II 36. — קימאה S. 89, 90, neben ,קימעד S. 193, 194, קמעא S. 65 vgl. Mschr. das. S. 207. Der S. E., der in einem lliessenden Stile und reinem Hebräisch2) geschrieben ist, bietet viel weniger Schwierigkeiten im Verständnisse der 1y Bei Er. das.!ארבעים ימים ד,אמצעיי bei Hör. S. 41 מ׳ יום אמצעיים! 2) Ein aramäisches Citat S. 162, aram. Insektemiamen S. 41: חורין S. 30, והחץ (Yen. וחריין) S. 121, שהווין (Yen. חויין) S. 177, שחוץ (Yen. שד,ויין) S. 92, והיין (Yen. והןיין) S. 197, ןה־יץ S. 132 wohl wie הווים in Pesikfca r. S. 46b gebraucht, vgl. ob. und Sabb. 23b, הווה S. 6.