Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 10 · p. Seite 511

Miscellen jiber Saadja. 511 Jerusalem kam, und in dessen 20. u. 32. J. Nehemia. Die persische Periode dauerte zur Zeit des Tempels 34 J., also regierte Artachschasta nach den Talmudisten 3(5 J. und wurde dann von Alexander dem Grossen besiegt. Dieser Ansicht ist auch Saadja, wie aus dem VIII. Absch. der ’Amanät folgt. Inbetreff der Anzahl und der Dauer der persischen Könige sagt er hier, dass die Christen behaupten, dass ihre Herrschaft über die Juden ca. 300 J. gedauert hätte und dass es 17 Könige wären, dies sei aber gemäss Dan. 11, 1—2 unmöglich1). Was er hier nur kurz ancleutet-, sagt er aus■־ führlich im Comm. zu Dan. 11,2. Diese Stelle lautet2): אול הדא אלרפם מן דריוש המרי פכאן הואלמלך אלאול ללפרס עלי בלאד אלשאם ובעדה ג׳ מלוכא אכד כרש ואהשורוש וארחחשסתא עלי מא שרהנא פי מספר השנים ואלראבע אלדי ייסר אכתר מן אלחלתה הו ארתחשסחא ולדלך קיל לה מלך מלכיא כפא קיללנבוכדגצר מלך מלכים והדא אלרביעי הו שלישי מן אלבאקיין והו רביעי לדריוש המדי ובהדא אלקול יבטל קול מן זעם אן בין מלך אלכסדאניין ומלך אליונאניין אכתר מן ד׳ מלוך ללפרס לאן דריוש אלאול מסגד מע מלוך אלכסדאניין אד קאל פיה אשר המלך על מלכות כשדים ואלראבע מסתנד עליה מלך אלירנאניין כמא קאל ובחוקתו בעשרו יעיר הכל את מלכות יון פהדה רדא עלי אלנצארי ובעץ אלמכאלפין אללדין ידעוך י״ז מלכא ללפרס ״Die Beschreibung beginnt mit Darius dem Meder, der zuerst unter den persischen Königen über die syrischen Länder ge״־ herrscht hat. Nach ihm regierten noch 3 Könige: Cyrus, Achaschwerosch und Artachschasta3), wie wir das zu 9,2 erklärt haben. Unter dem vierten, dem es eher als den drei anderen gelingen wird, ist Artachschasta gemeint. Daher wird auch dieser ״König der Könige“ genannt (Esra 7,12), ebenso wie es Nebuchadnezargeheissenhat (Dan. 2,37). Dieser vierte ist eigentlich J) Ed. Landauer, p. 254: . . . . פ זעמו אן מט?*כד. פרס אקאמת עלי אלשאם קבל ממלכה אליונאניה שביה שי סנה ואן עדד מלכה.פ פי הדה אלמדה באנו י״ז מלבא פרדדת עריהם מן נץ בתאב דניאר אדך• Sollte er mit den letzten Worten auf den Dan.-Comm. anspiebm, sodass sie eine spätere Interpolation sein müssten? 2) Ms. fol. 151b. Der Anfang auch im ה ג רן p. 96. 8) Diesen identilicirt Saadja mit Darius dem Perser, s. ibn Esra’s kurzen Comm. z. St. (cd. Matthews, p. 8).