Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 8 · p. Seite 421

Zur Charakteristik des Levi ben Abraham bei! Chajjim. 421 schädlichen Wechsel liervorraft. In dieser materiellen Welt sind zudem die Gegensätze mit einander verknüpft, jedes Gut hat auch sein Nichtgut, und der Verlauf des Geschehens führt nach dem einen das andere herbei, die Freuden sind begrenzt und trügerisch, sie beruhen auf der Einbildung, ganz wie auch die ineisten Debel. Wer sich über das blinde Spiel dieses irdischen Zufalls denkend erhebt, wird daher von ihnen nicht affiniert und erspart sich Schmerz und erhöht sein Glück; Gutes und Böses, das den! Menschen zustösst, ist so vor allem Lohn und Strafe für sein Thun, für sein andauerndes oder inangelndes Streben nach geistiger Vollkommenheit. Dies ist die göttliche Gerechtigkeit; die Erkenntniss der Providenz führt zur Einsicht in die Theodicee* 1). Mit diesen Darlegungen, obwohl sie sich nur auf einen T11 eil des Liwjath-chen erstrecken, ist das System unseres Autors und seine Art zu philosophieren in ihrem Grundzuge gekennzeichnet. Sie zeigen, dass er kein Philosoph, sondern ein Darsteller der maimunischen Philosophie ist, wenn er auch והצורה יהומר המו בסות ויבוש ובן (Gen. 2,18) צורה מיוחדת שתהיה כנגדו כטעם עזר כנגדו ועדיו ספר הבהוב אבדון ומות אמרו (Hiob 38,14) קראה הכתוב באמדו ויהיצבד כמו רבוש ימשכו דהויה והקיאו אותה (Prov. 30,15) והוא שקרא שלמה עלוקה (Hiob 28,22) ,וגומ ר״ל ששני מיני ההויוח מרגיש ואין מרגיש ותבונה (a. a. 0.) כטבע העלוקה ולה שתי בנוח באין מרגיש בעבור המרגיש כ;*נין י בשפחה וגירתה ולהיות החומד חושק תמיד מיני צורה אלו ואלו ולעולם אמרו שבע וידאה די כי (a. a. 0.) מבקש אותם מן העליונים אמר שהוא צועק הב הב כלל הבחוה המתפעלות שהם מובנות המיר להפעל (Prov. 30,10) כאמוו [באמ׳] ארץ לא שבעה מים הכחדת הפועלות ומשנות (a. a•. 0.) ולא תשבענה מלקבל שנוי וכלל באמרו ואש יא אמרה הון תמיד. Zur Erklärung von Jcs. 45,7 vergl. More III, 10. l)ie Erklärung von Hiob 28,22 kehrt auch bei Gersonidcs wieder, s. seine Sacherklärung zu dieser Stelle und besonders seine Erklärung von Prov. 27,20. Ycrgl. auch seine Bemerkung zu Prov. 30,15: היא שאול והיא ההיולי הראשון und zu Prov. 30,14, wo er von der עלוקה sagt: ויקיא הדם, was mit der Bemerkung unseres Autors והקיאו אותה zusammenzusteilen ist. Zu den Worten 'בענין בשפחה ובו vergl. Gersonides zu Pr. 30,23. l) S. cod. hehr. Mon. 105b 1.; ועל זה דבר זה נתן שלמה סבת זה באמרו אם ר״ד אם תראה בעולם דברים יוצאים מהצדק (Eocl. 5,7) עושק רש ובו׳ וגבוהים עדיהם ומפרס המשפט בראותך המשפט עשוק והמשפט נגזל ונעדר אר חתמה על חפצו של הקב״ה בי סבה זו היות האד פועל באמצעים והיות פועלים רבים בינו ובינינו שהם סבת הדבוי והשנוי בעולם והנה לרוב הפועלים והתנועות המתחלפות אי איפשר שלא יקרו בעודם הפסדים ורעועים בלחי מכוונים והם כוילים ארצות רבות או ממינים רבים או הם מיוחדים להזיק למין אחד או לאישים אחדים