Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 8 · p. Seite 419

zm! Charakteristik des Levi ben Abraham bei! Oha-jjim. 419 auch er in Elilm. Ebenso folgt er Maimnni im ganzen Gang der Untersiiclumg. Er nimmt mit ihm an1), dass die meisten Uebel, die den Menschen treffen, eine Folge seines eigenen סגולה או סגורות ובר זד, יעיד ער ידיעתו והשגחתו וכונתו ודקות חכמתו ופריאת דעהו . . וער המין הזה סוף השגחה אמר נותן לבהמה רחמה (17,9־1 .Ps) . לא שתהיה ההשגחה בהם פרטית המיוהדית בסגולות בגי האדם לכד אהד בפי מערתו כי ההשגחה תהיה ממשכיר וער מי .שידביק בו השכר ורפי מדרגה האדם וחשיבותו והתקרבו לשכלים תתחזק בו ההשגחה Die beiden angeführten Bibelverse sind auch von Maimuni, More III, 17 in gleicher Weise interpretiert worden. 1-) S. eod. liebr. Mon. f. 103b, זאת ההשגחה ד,'פרטית היא מיוחדת ברוב בדברים והנופלים תחת האיפשרי שהם מוגבלי הסבות אצל השכר הפוער בלתי מוקפי המציאות אצלנו ישמרנו האר בפי הערך שרצה ובתנאי שלא יהיו הרעות הבאות מפשיעותו כן בהזיקו לעצמו במאכל או במשגל ובזולת זה הן מהזיקו והריעו לאחרים כי מה שפשע בנפשו בסכלותו וגרם נזק לעצמו אין לו להאשים זולת עצמו באמרו אורת אדם תסלף דרכו ועי1 ד׳ יזעף לב ופעם תהיה ההשגחה לשומרו אף מהדברים ההכרחיים בדרך מופתים השכלתו . . (Pr. 19,3) דהיא אשר תאות גם כן ידעת ארסטו" וסיעתו תהיה כפי מערת המלאך המליץ שהוא השכר האנושי המאיר רו סביביו ומראה היושר והוא הנמצא באדם השלם בדבריות ומקיף בשכלו כל הדברים הכללים ויעדירם להוציא התולדות מן הקדמות ויבין המסובבים בלן הסבות וכולל במדעו בר מה שיתכן לאדם לדעתו כי אז יאיר שכלו עד שישיג בר מה שראוי להיות ולא יעלם ממנו דבר מן הדברים העתידים המסורים לשכר אדם גם בדעתו משפטי הכוכבים יקה עצם [עוצם] ל הנצר מענינים רבים . . וזו ההשגחה היא *שכלית וטבעית כי כמו שהטבע האלהי נתן לכר דבר■ כהות ישמין מציאותו כן יחד באדם שבל יובל בו להישמר מן הנגעים ומרוב הרעועים המתגרים בו יותר מבשאר בעלי חיים לדקות הרכבתו וחולשת גופו כח' ר״מ בספר סמי רפואות המות קראו המאמר הנכבד דבר זה לשונו כי טלוב המחשבה האנושית ישפוט הבחירה אל השמירה והצלה והבטחון מכל מה שיקרה אר הגוף מן הפגעים אע״פ שאין בטחון אמת כי אם בהשגחת האל יתב׳ וההשלגחה המופתית היא אשר תהיה לחכמים החסידים ההוגים בתורת אל ושומרי כדצותיו ויודעים ואוהבים אוהו ודבקים עמו וכבר אמרנו שבל הדברים שלהם מוקפי הסבות מוגבלי המציאות והמיוחדים אצל הטבע היד, טבעם ידוע ומושכל אצר השכל הנפרד וכבר אמרנו שמהם אישי העצם ומהם קצה המקרים או הדברים הרצוניים ובהדבק שבל החכם והתאחדו עמו יימדד,ו הדבר המתחדש מאלו ׳-:] יודיעהו להסיר ההפסד ולסלק ד,ד,זק ולרפאJes.40,14 בסבותיו בדרך שיתבן ודרך תבונות [תבונות ויאמר ’אלישע ברפאהו אח המים קחי די ובז' (Ex. 15,20) קצת המדוים אמר ויורדי' ד' דן ולפי שלמות הידיעה והדבקות יהיה גדה השפע האלה,י ושיעור ההשגחה , . (II■ lieg. 2,20) ומעונש הרשע כמו שאמרנו קצות החיים ומתגמול הצדיק השלט כמו שאמרנו שהשם ימלא ימיו הקצובים ויחיה בל מה שיתכן רו להיות לפי לחותו היסודי . . אבל כשיובל להוסיף על מדת זאת הלחות הקצובה או ש־‘א יכלה ממנו מאומה לעולם או שיחליף מה שיותך ממנה בבל יום כשאר להיות הגוף עד אשר יוכל להיות לנצח זה נמנע כי מי שהורכב מן ההפכים והתהוד, מן החומר המעוות אשר בטבעו לקבל הרבו' והוא המקבל תמיד חלופי הצורות "־השנויים והחסידות אי איפשר לו להמלט מן המות הטבעית בי בל הווה נפסד והווה לא ישוב נצחי. — Der Bibelvers Pr. 19,3 ist im More III, 12 in gleichem Sinne erklärt. Ueber die rationalistische Erklärung von Ex. 15,25 vergl. die Bemerkung Ihn Esra’s zu diesem Verse; .ואילו היו המיט עומדים היינו אומרים דרך רפואה היד. 27 *