Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 7 · p. Seite 342

342 Zur Charakteristik des Levi ben Abraham ben Chajjim. hört, so ist auch die aus ihnen einmal hervorgegangene Wirkung von unbegrenzter Existenzdauer1). Die Ewigkeit der ins Dasein getretenen sphärischen Gesetze bedingt die gleiche Art der Existenz bei den sublunarisehen Gesetzen. An und für sich brauchte es dadurch aber nicht ausgeschlossen zu sein, dass auf der Erde grosse natürliche Revolutionen einstmals stattfinden werden. Was bei der Sündfluth geschah, dass ein Element die anderen zurückdrängte2 3), könnte sich wiederholen. Die Fortdauer der Arten8) würde dadurch nicht negirt sein, wenn anders man der Ansicht Ibn Sina’s folgen darf, dass unter gewissen Umständen durch die Mischung der Elemente eine Urzeugung möglich sei4). Jedoch liegt kein zwingender Grund vor, solche elementare Umwälzungen als zukünftig hinzustellen; philosophische Forderungen und Bibelworte widersprechen sogar dieser Annahme. Die endlose Fortdauer der Welf ist in jedem Falle gegen Zweifel sicher gestellt. Der Satz von der Vergänglichkeit alles Entstehenden gilt, wie schon bei der Widerlegung der peripatetischen Ewigkeitsbeweise bemerkt wurde5), nicht bei dem, was durch einen Schöpfungsact aus dem Nichts in die Existenz geführt wurde. Dass etwas, was einen zeitlichen Anfang hat, doch kein Ende in der Zeit zu haben braucht6), zeigt schon die Thatsache der Unsterblichkeit der Seele7). Die Mittelwesen sind, wie die Bibel sagt, ״die Arme der Welt“8), sie 1j S. d. oben über die Ansicht des Averroes angeführten Stellen. Vcrgl. Gersonides, Milch. VI, 1, 16 p. 359: וכאשר ד. יה הגרם השמימיי בלתי נפסד הוא מבואר שאי אפשר בעולם שיפסד כי הגרמים השמימיים ישפעו בכאן מה שישלימו בו אלו ההויות מה שהתמידו נמצאים ולזה היה זה המציאות השפל גם כן בלתי נפסד. Vergl. ibid. VI, 1. 14 p. 353. 2) S. ibid. VI, 1 15 י p. 358: ולזה אמר בספר אותות השמים כי אפשר שתשוב היבשה ים והים יבשה וכל. 3) Vgl. More III, 13: והתכלית האחרונה למין התמדת זאת הצורה בהמשך ההויה והפסד, s. auch Schein tob zu diesem Kapitel: ונמצאו הדברים מהם נצחיים באיש ומהם נצחיים במין כפי מה שאפשר שיקבלו מהנצחיות והטוב. 4) Dieser Fiction folgend liess Ibn Tofail seinen Chajj. ibn Jakdhan durch Urzeugung geboren werden, s. Munk, inelanges, p. 413. 5) S. oben S. 164. 6) Ueber diese Annahme s. die S. 341, Anm. 1 angeführten Stellen. Vcrgl. More II, 28: אע״פ שהיו נבראים ר״ל אלו החקים הם לא ימושו und ibid.: .העולם ומה שבו עומדים על טבעם לנצח ואע״פ שהם עשויים 7) S. More II, 27: .וכן נפשות החשובים הם יפי דעתינו נבראים לא יעדרו כלל 8) Cf. Ibn Esra zu Deut. 33,27: והגאון אסר כי ומתחת פירוש' ומתחת השם ולא פירש כלום.