Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 7 · p. Seite 341

Zur Charakteristik des Levi bcn Abraham bcn Chajjün. 341 Unser Autor kommt deshalb auf diesen Punkt noehnials zurück und betont es nachdrücklich, dass die Welt, wenn auch geschaffen, a parte post als ewig hinge stellt werden müsse. Da die Sphären1), die Ursachen der sublunarischen Welt, nothwendig ewig sind, insofern ihr Verlangen2) nach Gott nie auf- Ycrgl. Ephodi zu IVLore II. introd. XIX; ן' רש״ד סובר שבל הנמצאות הם נז ח ויעץ המציאות בבחינת סבתם ולא יצדק עליהם שם האפשר כלל אמנם הרמז״ל סובר כדעת אבן סינ״א ואבוחמ״ד. Maimuni hatte die endlose Fortdauer der Welt aus ihrem Zwecke — s. More 11,28 — und aus dem Willen Gottes hergelcitet, s. More 11,27 und II, 29: ונאמין שזה המציאות לעולם נצחי על זה הטבזיאשר רצהו יתעלה 4 * * אע״פ שיש יכולת לו ית' לשנותו כולך או להעדירו * * אלא השם וחכמתו גזרה שימציא היצור בעת שהמציאו ושלא יעדר זה אשר המציא. Yergl. auch Schemtob zu More III, 13: וכשתתבונן בספר ההוא המיישר אל הנכונה ־ 4 יתבאר לך הענין הזה 4 4 ר״ל שתכלית מציאותו שיהיה זה הדבר קיים ונצחי מתמיד כמו שהוא בציורו ית׳. M S. Cod. hcbr. Mon. f. 94b: ואל יקשה לך אמרם ר״ל שיהא אלפי שני ■הוי כי לא אמרו בלה או חוור לתהו אלא וחד חריב — Rosch hasch. 31a — עלמאוחד הריב שיורה על הפסד וחרבן יבא בעולם בסבת אש וגפרית בהתגבר יסוד האש ויתלהב האויר וישרף הבל או בעבור מבול בהתגבר יסוד המימי וישוב קצת מן האויר המים וכן דעת האומר בונה וכן איפשר לדעת אבן סינא וזולתו מן החכמים אמנם (Ber. rabba s. III) עולמות ומחריבן ארסטו' ואבן רשד ימאנו זה כמו שהתבאר בדברינו בחכמת הטבע ואמר שחכמה גזרה על מציאות המבין ואלו יבטל האדם או רבים מבעלי חיים היה מתחייב העדרם כן והמצא אדם לא מאדם 4 4 נמנע אך לדעת אבן סינא יתכן בקצת המקומוח להתחדש באורך הזמן אדם ממזג היסודות אמנם משפט פרשה הטבול יראה כי איפשר להיות הפסד כללי וממה שהצריך להכניס בסיבה [בתבה] מכל מין ומין איש ואשתו הראה כי השבתם נמנע 4 4 על כן נראה מדעתם שהמצא אדם לא מאדם נמנע 4 4 גם אפלטון הודה בנצחוח העולם וכל שכן אומרים בסבית האישים וחזרתם חלילה. ואל יקשה לך אמרנו בנצחות העולם עם היותו מחודש והלא כל מה שיש לו ההחלה יש לו סוף כי זה לא יתחייב •אלא בדבר שיתחדש בדרך ההויה והוא מהחייב לאפלטון לא בדבר שנעשה מן ההעדר ודמיון זה ימצא בנפשות הצדיקים הנשארות לנצח מן הראוי להיות העולם עומד תמיד כי ישאר בהתקיים סבותיו שהם הגלגלים והשכלים הנפרדים הראויים להיות נצחיים כי אין לשמים הפך ואין צורוחם מתהפכות במו שהם צורות היסודות ואין תכלית לתשוקתם לחשקם ותאותם אל בוראם ותשוקתם להשיגו ותמיד הם בפעל בציורם ומושכלם ואחר שהשכלים הנפרדים בלתי בעלי תכלית ההנעה היו הגלגלים בלתי בעלי הכרית ואחר שהפער לא יגיע אליו שנוי וכן החומר לא יתחלף טבעו וענינו אינו בהכרח לא יפול שנוי בנפעלים ודא יתחלפו מיני ההדיות הנמצאים הם ולא ישתנה טבע אישיהם ממה שהם בו כי הפועל יפעל לעולם בענין אחד (Ab. sara 54b) ואמרו עולם כמנהגו נוהג (Eecl. 1,9) ולזה אמר ואין כל חדש תחת השמש ולא יסתור זה ענין הנפלאות במו שהתבאר לפי שבל העולם הגופני התיכון והשפל עומד בקיום כי ענין הפסוק שהבורא קודם (Deut. 33,27) השכלים הנפרדים קרא המלאכים זרועות עולם כאמרו מעונה אלהי קדם (Ber. rabba s. 68) לכל ובו קודם הכל הוא והוא מקומו של עולם ואמרו ומתחת ורועות עולים להורות שתחתיו הן [הם] המלאכים והם אשר .יבואו (a. a. 0.) ו הם גבורי כח עושי (et. Ps, 55,50) אחר מדרגתו והם פמלייתו שבאמצעותם יעשה הכל במה שיענם ומה שאמרו לעולם על מה הוא עומד ר" : מן העולם השפל ונחלקו בו אם (Ps. 103, 20) דברו נצטרך להבנס בנתינת צורות השפלים שכל נפרד או יספיק בהם כהות הגלגלים וזהו שאמרו קצת ר״ל אי [על] המזלות וקצתם על צדיק (Chag. 12b) החכמים שעמידתו על שנים עשר עמודים רמז על השיל הפועל. (Prov. 10.25) שנאמר וצדיק יסוד עוזים (a. a. 0.) אחד 2) S. hierüber More II, 4 und oben S. 38, Anni. 6. lieber den Ausdruck תשוקה vergl. z. B. More II, 19 sub lin., wo die Bedeutung des Verlangens bereits ganz in die der ltichtnng übergegangen ist. Dass das .Wort ראוי in unserer Textstelle ״notlnvendig" widergiebt, s. Kaufmann, Attributenlelire, S. 333, Anm. 204.