Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 6 · p. Seite 294

294 Joseph Ibn Plat und der Pardes, לאור שכן הדבר תלוי בתשובה עד העשירי, ואם תאמר הלא צדיקים לאלתר לחיים, וכי תעלה על דעתך שנחזיק עצטינו צדיקים אליו בתפילה, כך פר״שי בפרדס1). Die erste Erklärung ist die Raschi’s, die dritte die Eljakim’s. Was der Commentator im Namen des Pardes bringt, findet sich in unserem Pardes nicht, steht aber in Machsor Yitiy S. 372 und im handschriftlichen Siddur Raschi’s, und es unterliegt keinem Zweifel, dass es dem Commentator im Pardes vorlag. Andererseits ist es wieder sehr wahrscheinlich, dass er in seinem Pardes die uns vorliegende Erklärung nicht vorgefunden hat, denn sonst hätte er sie gewiss aufgenommen. Ich ziehe aus dem Gesagten den Schluss, dass diese Erklärung Joseph Ibn Plat zum Urheber hat2). 4. Folio 43a—44a (N. 173—175) folgt eine Abhandlung über die Zulässigkeit des Piut mit der sonderbaren Ueberschrift ותשובת הלוי השיב ר׳ על שאנו אומרים זכרינו בשלש ראשונות וגם קרובות . . .. Trotz der sprachlichen Schwierigkeit wird gewöhnlich unter ך)לוי Isaak ha - Levi, der Lehrer Rasehi’s, und unter 'ף Rasclii verstanden3). Aber ותשובת תלוי השיב ר׳ ist ein Unsinn: entweder ist es ein Responsum des ha- Levi oder des Rabbenu. Es muss hier unbedingt eine Corruptel vorliegen, und ich schlage ותשובות תללו oder ותשובה הלוו vor. Aehnlieh heisst es Pardes, Mio 23b (ed. Warschau folio 58d ); . . . נתן (h תשובות הללו השיב רבינו שלמה לר//י (לר׳ Ob das Gutachten von Raschi herrührt, mag dahingestellt sein4). Nach meinem Dafürhalten erstreckt es sich nur bis בין בראשונות בין באחרונות. Von . , . 43) ירושלמי ר' אחא b) beginnt schon ein Zu- ף Cod. Hamburg Gl. .Ich verdanke die Abschrift dieser Erklärung Herrn Dr. M, Grunwald in Hamburg. 2) Dem Verfasser des Schibbole ha-Leket lag die Erklärung Ibn Plat’s, und wie es scheint, schon im Pardes vor. N. 290 (ed. Buber) heisst es: (wie in M. V.) . . . ופתרון היים הרה יש מפרשי! אוהו על לשון המקרא ורחמה ,ויש מפרשין היום הרת עולם הוא דין ומשפט העולם וראיה שלהם שכל מקום שנאמר כמשלי ריב או מדון או מצה מתרגמינן אותו היה . . . Ibidem N. 185 wird die Ab- Kandlung Ibn Plat’s über die Benediktionen mit den Worten citiert: . . . ובמטבע ברכות שטבע רנינו יוסף זצ״ל מצאתי ברבת הנובה, wahrscheinlich aus Pardes N. 42. Dem Pardes wird auch Jakob Mulin (Resp.. N. 18) das Oitat aus תקון ברבות des פלטי p רביגו יוסף entnommen haben. 3) S. Landshuth עמודי העבודה s. v. '1.י־׳ בנימן בד שמואל ל־ Vgl. Machsor Vitry, S. 362, und besonders S. 370.