Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 6 · p. Seite 292

292 Joseph Ibn Plat uikL der Parties. von den Stöcken, welche den Rheinländern, den Schülern Rasclifs nnd dem Buche Orali angehören, durch ihre fliessende und gewandte Sprache. Während jene im Ausdrucke hart und sehr ungeschickt sind, zeichnet sich Ibn Plat durch einen leichten und fliessenden Styl aus. Ibn Plat hat auch seine Lieblingsausdrücke. So gebraucht er für ,,Form“ (der Benedictionen) fast immer das in dieser Bedeutung nur selten vorkommende Wort טבע, und sagt beispielsweise . . . לפיכך תיקנו טבעה (N. 41). Sehr häufig gebraucht er die Präposition וולתי nicht nur in der Bedeutung von ״ausser“ (ואין ברכה מאוחרת למעשה וולתי הטבילה N. 39), sondern auch in der Bedeutung von ״nur“ (ולא משמע מעיקרא זולתי להבא N. 41). Er beruft sich häufig auf die Judenschaft der verschiedensten Länder, und bezeichnet sie mit . . . גליות. Ibn Plat citirt oft Tossiphta und Jeruschalmi, auch zieht er Mechilta (N. 41) und Deut. r. (N. 53) heran. Er lässt sich gern auf etymologische Untersuchungen ein (N. 39 über נשא und כסה), und zieht das Targum zu Rathe (N. 39. 40). Von naclitalmudischen Autoritäten nennt Ibn Plat in seiner Abhandlung: die Halachot Gedolot (N. 39. 50. 53), Hai Gaon (N. 47), und Isaac Alfassi (N. 39). Nachdem wir die Eigenarten Ibn Plat’s keimen, gelernt haben, will ich diejenigen Stellen im Pardes vorführen, die meiner Meinung nach Ibn Plat angehören. 1. Folio 28a (N. 216) bringt der Pardes ein gaonäisches Responsum, welches auch sonst erhalten ist. Im Pardes folgt darauf die Erörterung: ואי קשיא לך למה בודקין את הריאה של בהמה . . . ואי קשיא לך למה אנו מברכין על השחיטה ואין אנו מברכין על הבדיקה? משום שאין אנו מהוייבין אלא על מצות עשה כגון לולב ושופר . + . אבל מצות לא תעשה אין מברכין עליה מפני שאין להם ומן קבוע י כמצות עשה, ובדיקת ׳הבהמה היא מצות לא תעשה . . . ואם יקשה לך למה בודקין ריאה בלבד מכל י״ח טריפות . . . כי ריאה מטרבת בעניין הרבה כמו שאמרנו. Das ganze Stück ist im Geiste Ibn Platts gehalten. Die Erklärung, warum die בדיקה keine Benediction erheischt, erinnert an das Gutachten‘ Ibn Plat’s in Abuciraham 6b. 2. Folio 42a (N. 171): סדר תקיעות של ראש.השנה. תניא . . . ואמר רבי יצחק מפני מה תוקעין כשהן יושבין ותוקעין כשהן עומדין כדי לערבב השטן. רד' יצחק גופיה מנא ליה שתוקעין הציבור כשהן יושבין ועומדיף: נראה לי מתורת ציון שבארץ ישראל, ומארץ ישראל היה, ■ וגרסינן בירושלמי יכדשמע שטנא . . . כדאמרו בפסיקתא . . . ותו בהדיא גרסינן בירושלמי . . .