Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 5 · p. Seite 194

194 Die philos. u. ethischen Anschauungen des Abr. b. Chijja. dringenden Wunsch er sich entschloss, eine Anzahl von Schriften in hebräischer Sprache zu verfassen, in welchen er die des Arabischen unkundigen französischen Juden mit den wichtigsten Ergebnissen der profanen Wissenschaften bekannt machen wollte1). Diese Schriften, zu denen ausser einer Art von Encyclopädie (Jesode ha-Tebuna u. Migdal ha״Emuna2) ein Buch über astromonische Geographie (Zurat 11a־Arez und als zweiter Theil Cheschbon Mahlechot ha-Kochabim), eines über Kalenderkunde (Sefer ha- Ibbur) und eines über Geometrie (Chibbur ha-Meschicha weha-Tischboret) gehören, haben neben der nicht zu unterschätzenden Wirkung, die sie auf die wissenschaftlichen Anschauungen von Juden und Nichtjuden im Mittelalter ausübten, als die vermuthlich ältesten Darstellungen allgemein wissenschaftlicher Dinge in hebräischer Sprache eine nicht geringe Bedeutung auch für die Entwicklung der hebräischenTerminologie gewonnen 3). Es ist jedoch begreiflich, dass sich bei einem solchen erstenVersuch noch eine gewisse Unbeholfenheit zu erkennen giebt, und dass es unserem Autor nicht immer gelungen ist, für den darzustellenden Begriff einen so gleichwertigen und treffenden Ausdruck zu finden, wie er sich durch die späteren Uebersetzungsarbeiten, besonders der Tibboniden, herausgebildet hat. Mehr noch als in den bisher genannten mathematischen und astronomischen Schriften tritt dies in der den Titel Hegjon ha-Nefesch (Betrachtung der Seele)4) führenden Schrift hervor, die zwar einen vorwiegend כל ימי דרשתי וחפש ה י למצוא חבור. בלשון הקודש :•ez Anfang־Zurat ha-A1 (* מפרש את החכמה הזאת ער סדור ולא מצאתי, ונראה בעיני כאלו אני מחוייב להמציא אותה כפי יכולתי, והייתי מתרשל ומתעצל מעשות זאת, כי לא ראיתי לסמוך על דעתי ולא לקיים דבר זה מעצתי ורשותי, וכשבאו לירי שורוה^יקרות וטורים יקרים יוצאים מלפני קצין הדור וגבירו, שמש המדע ומאורו, והוד השכר והדרו, הנקרא בשם איש אלהים ובחירו, ים גא מאד שלומו, ולפני שמש ינון שמו, ויועץ אתי לחבר בחכמת הבכבים חבור שיהיה מבאר את ענינה ומפרש כהוגן דרכיה ופניה, ועמדתי על דבריו הנעימים, ומצותו להשלים ראויה ולהתמים, מיד השתדלתי לשמוע (1851 ,Sefer lia-Ibbur (ecl. Filipowsky, London לעצתו כפי כבודו עלי והברחיה וגו'. ואלו הייתי מוצא בארץ צרפת הבור זה בלשון הקדש שהיה מפרש כל הענין הזה :4 .S סזפז ומביא הראיות עליו כדרבן, לא הייתי מכניס את עצמי בבל הדוחק הזה, וכן אלו הייתי מוצא החבורים אשר באו לירי מספרי ספרר הכתובים בלשון ערבי שהשלימו כל הצרך הזה, הייתי מעתיקם אל לשון הקדש כפי יכולתי ולא הייתי חוקק בהם דבר על שמי, כי איני ראוי בעיני לעמוד לפני גדולים ולדבר, ואיך אשים נפשי ראוי לפרש דבר או לחבר, אבל כיון שלא מצאתי מכל זה כלום נתחייבתי בעל כרהי שלא בטובתי לבוא עד הלום מפני מצות גדולים וחכמים שצוו עלי לפרש הענין הזה כפי השגת ידי ובו,. 2) Steinschneider a. a. 0. S. 11. 3) Steinschneider a. a. 0. S, 22. 4) לספר הגיון הנפש nach einer Handschrift der Leipziger Rathsbibliothek heraus gegeben v. E. Freimann Leipzig 1800. Voran geht eine ausführliche Abhandlung (in hebr. Sprache) über das Buch und den Verfasser von S. J. L. Rapoport.