Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 4 · p. Seite 166

166 Zur Charakteristik des Levi ben Abraham ben Chajjim. Alls aus Gott annimmt, muss im Stande sein, das Vielerlei des Universums, die Zahl der Sterne und die oft gegensätzliche Verschiedenheit ihrer Bewegungen aus Naturgesetzen zu erklären. Da dies unmöglich ist, so bleibt nichts übrig, als an Stelle des ewigen Bestehens aus Naturnotwendigkeit die Entstehung־ durch einen freien Akt des göttlichen Schöpfers zu setzen1). Einen zwingenden Beweis für die Annahme der Weltewigkeit giebt es so nicht2).. Alle Versuche3), die von An־־ hängen! dieser Ansicht4), besonders Astronomen, unternommen wurden, die Vorgänge der Welt aus allgemein gültigen Naturgesetzen zu erklären, scheiterten an der wechselvollen Mannigfaltigkeit der Erscheinungen, die allen bisher aufgestellten Regeln und Hypothesen getrotzt hat. Und nur wenn eine philosophische Annahme unwiderleglich bewiesen ist, dürfen wir, so legt unser Autor mit den Worten Maimunis den Massstab fest, ihr entsprechend die überlieferte religiöse Anschauungs- und Ausdrucksweise umprägen, so wie es z. B. in Bezug aut die Unkörperlichkeit Gottes geschehen ist. So lange die Evidenz nicht auf Seiten der Weltewigkeit ist, müssen wir 1J S. More II, 19 und 24. 2) Cod. hebr. Mon. 1. 89b: בי ה*שכל האנושי יש .;בולי להשגתו •אנחנו לא גדיי רצונו וחכמתו כמו שלא נדע עצמו ומהותו כי הכל עצם אחד ולא ישכיל כי אם לעצמו ובן מה ־שהקשה הרב מהמצא הרקות אין זה כלום כי גם אנו נודה שאין רקות בין הכדורים כמו שבארנו בי לכל כדור שני שטחים חיצון ופנימי מרכזם מרכז העולם והעגולים י וצאי המרכזים אשר בכל כדור וגלגלי ההקפה מונחים בתוך עיגולי הכדור והם באיברים ממנו כי כל העולם באיש אחד. גם הקונה (תכונה) חדשה יניח הכל על דרך החיוב אלא שלא המשיכו את כלה ולא'.תשלומות גם יקשה להם מה שיראה מענין המרחקים המתחלפים מרחק רחוק ומרחק קרוב ואין להאריך. מכל מקום אין למעתיקים מופת חותך על הקדמות על כן יש לנו לאחוז בדרך אמונתו (אמונתנו) ולהחזיק בקבלתנו ואין ראוי להפך המקובל בי אם בעבור דבר שכבר התבאר במופת חותך בדרך שנפרש פסוקי ההגשמה עם המושכל ונחזירם אל האמה. וסוד הבריאה הוא מן הדברים הגבוהים מן הטבע התלויים ברצון האל ונעלמים לפי שרצונו ועצמו הכל אחד על בן אמר ולא דרכיכם וכו" כלומר בל מה שבארץ נובל לידע (Ps. 115,16) ואמר השמים שמים לד‘ ובו״ (Jes. 55,8) באמת כי כל השכלים (השפלים) נעשו כטבע ובפי הדין לבן לא הזכיר בבראיתם כי אם שם אלהים אב; הנמצאים העליונים לא נדע בהם במופת חותך כי אם להם סוג נקנה ממנו והגבור והרוב מה שנדבר בהם הם סברות וראיות ומה שהוא יותר נאות. 3) lieber die Annahme •des leeren Raumes in den grossen Sphären vergl. More II, 24 und die Bemerkungen Munks zu diesem Kapitel, vergl. auch More I, 73 pr. 2. Zu der Wendling in unserem Text בל העולם כאיש אחד vergl. Kusari IV, 3: וכבר דמו הפילוסופים העולם כאדם גדול sowie Batlajusi: Bild. Kreise p. 14: ונקרא העולם אדם גדול. 4) מעתיקים sind die für ewig Erklärenden. Den Ausdruck ״ עתיקewig“ bat z. B. Jeschua ben Jehuda. S. Schreiner: Studien über Jes eh. ben Jeh. p. 30 u. p. 35. n. 1.